עזב

עָזַב

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	ע־ז־ב
בניין	פָּעַל (קַל)

1. הניח אדם או חפץ במקומו ופרש לו למקום אחר. ובהשאלה: פרש מרעיון או מדרך מסוימת.

   • ”עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ“ (בראשית ב, פסוק כד)
   • ”וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה“ (בראשית לט, פסוק יב)
   • ”לֹא יוּכַל הַנַּעַר לַעֲזֹב אֶת אָבִיו וְעָזַב אֶת אָבִיו וָמֵת“ (בראשית מד, פסוק כב)
   • ”וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם“ (ויקרא יט, פסוק י)
   • ”וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת“ (דברים לא, פסוק יז)
   • ”וְלֹא נִשְׁאַר אִישׁ בָּעַי וּבֵית אֵל אֲשֶׁר לֹא יָצְאוּ אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעַזְבוּ אֶת הָעִיר פְּתוּחָה וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל“ (יהושוע ח, פסוק יז)
   • ”יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו וְיָשֹׁב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ“ (ישעיהו נה, פסוק ז)
   • יש לו סתם פה גדול, עזוב, אל תתייחס אליו.

2. הניח והשאיר הדבר ללא שינוי.

   • ”בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי“ (בראשית כד, פסוק כז)
   • ”אֲשֶׁר לֹא יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף“ (מלאכי ג, פסוק יט)

3. לשון המקרא נתן מכוחו לעזרה לנזקק

   • ”כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ“ (שמות כג, פסוק ה)
   • ”עַל יָדוֹ הֶחֱזִיק עֻזִּיאֵל בֶּן חַרְהֲיָה צוֹרְפִים וְעַל יָדוֹ הֶחֱזִיק חֲנַנְיָה בֶּן הָרַקָּחִים וַיַּעַזְבוּ יְרוּשָׁלַ‍ִם עַד הַחוֹמָה הָרְחָבָה“ (נחמיה ג, פסוק ח)

גיזרון

• 1. מילה מקראית. מילה מקבילה בערבית
• 3. יש מפרשים כמובן 1 עזוב השנאה שבלבך (תרגום יונתן ומפרשים בעקבותיו) לדעת רש"י שורש אחר שמשמעו עזרה וחיזוק. גם בנחמיה ג' הסביר ופירש בדרך זו. אך יש מפרשים מלשון חז"ל מעזיבה-טיט על קרות הבניין^{[דרושה הבהרה]}.

מובאות נוספות

• ”לִבִּי סְחַרְחַר עֲזָבַנִי כֹחִי וְאוֹר עֵינַי גַּם הֵם אֵין אִתִּי“ (תהלים לח, פסוק יא) - ”הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה“ (משלי ב, פסוק יז) - ”כִּי גַם אַיֶּלֶת בַּשָּׂדֶה יָלְדָה וְעָזוֹב כִּי לֹא הָיָה דֶּשֶׁא“ (ירמיה יד, פסוק ה)

צירופים

• עזב לאנחות
• מודה ועוזב ירוחם

נגזרות

• עזוב
• נעזב
• עזיבה
• עזבון

מילים נרדפות

• נטש
• השאיר
• הניח

ניגודים

• נשאר

תרגום

• אנגלית: leave‏‏‏‏

עֻזַּב

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	עוזב
שורש וגזרה	ע־ז־ב
בניין	פֻּעַל

1. הושאר לגורלו.
2. נבנה וחוזק.

   • ”אֵיךְ לֹא עֻזְּבָה עִיר (תהלה) תְּהִלָּת קִרְיַת מְשׂוֹשִׂי“ (ירמיהו מט, פסוק כה)

גיזרון

• המילה מופיעה פעם אחת במקרא משמעות המילה תלויה במחלוקת פרשנית על פי אותה המחלוקת בפועל עָזַב (3)

מידע נוסף

• באכדית , בכתובות המלכותיות של תגלת פלאסר השלישי ובנו שלמנאסר החמישי , מצוי הפועל שנהגה: "אֶזְאֶּבּוּ" ezēbu , נכתב: e-zi-ba-áš-šu, e-zib, e-zib-ši, šu-zu-ub, šúzu-ub במשמעות "לעזוב","שארית", "לחוס" .