הניח אדם או חפץ במקומו ופרש לו למקום אחר. ובהשאלה: פרש מרעיון או מדרך מסוימת.
”עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ“ (בראשית ב , פסוק כד )
”וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה“ (בראשית לט , פסוק יב )
”לֹא יוּכַל הַנַּעַר לַעֲזֹב אֶת אָבִיו וְעָזַב אֶת אָבִיו וָמֵת“ (בראשית מד , פסוק כב )
”וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם“ (ויקרא יט , פסוק י )
”וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת“ (דברים לא , פסוק יז )
”וְלֹא נִשְׁאַר אִישׁ בָּעַי וּבֵית אֵל אֲשֶׁר לֹא יָצְאוּ אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעַזְבוּ אֶת הָעִיר פְּתוּחָה וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל“ (יהושוע ח , פסוק יז )
”יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו וְיָשֹׁב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ“ (ישעיהו נה , פסוק ז )
יש לו סתם פה גדול , עזוב , אל תתייחס אליו.
הניח והשאיר הדבר ללא שינוי.
”בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי“ (בראשית כד , פסוק כז )
”אֲשֶׁר לֹא יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף“ (מלאכי ג , פסוק יט )
לשון המקרא נתן מכוחו לעזרה לנזקק
”כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ“ (שמות כג , פסוק ה )
”עַל יָדוֹ הֶחֱזִיק עֻזִּיאֵל בֶּן חַרְהֲיָה צוֹרְפִים וְעַל יָדוֹ הֶחֱזִיק חֲנַנְיָה בֶּן הָרַקָּחִים וַיַּעַזְבוּ יְרוּשָׁלִַם עַד הַחוֹמָה הָרְחָבָה“ (נחמיה ג , פסוק ח )
1. מילה מקראית. מילה מקבילה בערבית
3. יש מפרשים כמובן 1 עזוב השנאה שבלבך (תרגום יונתן ומפרשים בעקבותיו) לדעת רש"י שורש אחר שמשמעו עזרה וחיזוק . גם בנחמיה ג' הסביר ופירש בדרך זו. אך יש מפרשים מלשון חז"ל מעזיבה -טיט על קרות הבניין[דרושה הבהרה] .
”לִבִּי סְחַרְחַר עֲזָבַנִי כֹחִי וְאוֹר עֵינַי גַּם הֵם אֵין אִתִּי“ (תהלים לח , פסוק יא ) - ”הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה“ (משלי ב , פסוק יז ) - ”כִּי גַם אַיֶּלֶת בַּשָּׂדֶה יָלְדָה וְעָזוֹב כִּי לֹא הָיָה דֶּשֶׁא“ (ירמיה יד , פסוק ה )
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
עוזב
שורש וגזרה
ע־ז־ב
בניין
פֻּעַל
הושאר לגורלו.
נבנה וחוזק.
”אֵיךְ לֹא עֻזְּבָה עִיר (תהלה) תְּהִלָּת קִרְיַת מְשׂוֹשִׂי“ (ירמיהו מט , פסוק כה )
המילה מופיעה פעם אחת במקרא משמעות המילה תלויה במחלוקת פרשנית על פי אותה המחלוקת בפועל עָזַב (3)
באכדית , בכתובות המלכותיות של תגלת פלאסר השלישי ובנו שלמנאסר החמישי , מצוי הפועל שנהגה: "אֶזְאֶּבּוּ" ezēbu , נכתב: e-zi-ba-áš-šu, e-zib, e-zib-ši, šu-zu-ub, šúzu-ub במשמעות "לעזוב","שארית ", "לחוס" [ 1] .
↑ THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny עמ'-7