קרחת

קָרַחַת

איש עם קרחת

לשון המקרא אזור בקרקפת שאין בו שיער.
- ”וְכִי-יִהְיֶה בַקָּרַחַת אוֹ בַגַּבַּחַת נֶגַע לָבָן אֲדַמְדָּם צָרַעַת פֹּרַחַת הִוא בְּקָרַחְתּוֹ אוֹ בְגַבַּחְתּוֹ.“ (ויקרא יג, פסוק מב)
- ”קָרְחִי וָגֹזִּי עַל-בְּנֵי תַּעֲנוּגָיִךְ הַרְחִבִי קָרְחָתֵךְ כַּנֶּשֶׁר כִּי גָלוּ מִמֵּךְ.“ (מיכה א, פסוק טז)
בהשאלה: אזור גלוי וחשוף.
- ”הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת שָׂדֵהוּ קָרַחַת קָרַחַת מִכָּל מִין, עוֹשֶׂה עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע קָרָחוֹת לְבֵית סְאָה, מִקָּרַחַת לְבֵית רֹבַע, וְזוֹרֵעַ בְּתוֹכָהּ כָּל מִין שֶׁיִּרְצֶה.“ (משנה, מסכת כלאים – פרק ב, משנה ט)
- ”וְאֵיזוֹ הִיא קָרַחַת הַכֶּרֶם; כֶּרֶם שֶׁחָרַב מֵאֶמְצָעוֹ.“ (משנה, מסכת כלאים – פרק ד, משנה א)

ערך בוויקיפדיה: קרחת