Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערכים: קֵרֵב, קֹרָב.

קְרָבעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קרב
הגייה* krav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ר־ב
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות ר׳ קְרָבֹות
  1. לחימה אלימה של שני צדדים או יותר.
    • ”גְּעַר חַיַּת קָנֶה עֲדַת אַבִּירִים בְּעֶגְלֵי עַמִּים מִתְרַפֵּס בְּרַצֵּי כָסֶף בִּזַּר עַמִּים קְרָבוֹת יֶחְפָּצוּ.“ (תהלים סח, פסוק לא)
    • ”אֲשֶׁר חָשַׂכְתִּי לְעֶת צָר לְיוֹם קְרָב וּמִלְחָמָה.“ (איוב לח, פסוק כג)
    • ”טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה.“ (קהלת ט, פסוק יח)
  2. מילת קריאה המציינת תחילת סבב לחימה בתחרות.
    • שני לוחמי הג'ודו החלו להילחם עם משמע הקריאה "היכון, קרב!".

גיזרוןעריכה

  • השוו לארמית: קְרָב.[1], וכן לערבית: قَرُبَ (קרי: קַרֻבַּ)- קָרַב, قُرْب (קרי: קֻרְבּ)- קִרבה.

מידע נוסףעריכה

  • במקור, מלשון קרוב: המשמעות המקורית של המילה קרב הוא 'מגע קרוב' (עם שבט אחר), במשתמע מגע עוין כי לרוב מגע עם שבט אחר היה עוין.[2][3] אותו קשר בין מגע\התקרבות ובין מלחמה במילה מלחמה\לחימה (שורש ל־ח־ם א של לחימה\מלחמה נגזר מהשורש ל־ח־ם ב של הלחים\חיבר\הביא למגע),[4] ובמילה נֶשֶׁק (נגזר במקור מהשורש של נָשַׁק: לשון נשיקה, בעניין 'בא למגע', משם נֶשֶׁק = מגע עוין, כלי נשק = כלי למגע עוין).

נגזרותעריכה

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

סימוכיןעריכה


השורש קרב

נטיות הפעליםעריכה

ק־ר־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל קָרַב או קָרֵב קָרֵב

(ב׳ פעוּל: קָרוֹב)

יִקְרַב
נִפְעַל
הִפְעִיל הִקְרִיב מַקְרִיב יַקְרִיב הַקְרֵב לְהַקְרִיב
הֻפְעַל הֻקְרַב מֻקְרָב יֻקְרַב -אין- -אין-
פִּעֵל קֵרֵב מְקָרֵב יְקָרֵב קָרֵב לְקָרֵב
פֻּעַל קֹרַב מְקֹרָב יְקֹרַב -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְקָרֵב מִתְקָרֵב יִתְקָרֵב הִתְקָרֵב לְהִתְקָרֵב

קֶרֶבעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קרב
הגייה* kerev
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ר־ב
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ (ל2 בלבד) קְרָבַיִם
  1. באה בד"כ בלוויית ב' לפניה חלק פנימי; תוך, מרכז.
    • ”כִּי זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים אֲשֶׁר אֵין חָרִישׁ וְקָצִּיר.“ (בראשית מה, פסוק ו)
    • ”ויאמרו [וַיֹּאמֶר] אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הַחִוִּי אוּלַי בְּקִרְבִּי אַתָּה יוֹשֵׁב וְאֵיךְ אכרות [אֶכְרָת] לְךָ בְרִית.“ (יהושע ט, פסוק ז)
    • ”אַשְׂכִּילָה בְּדֶרֶךְ תָּמִים מָתַי תָּבוֹא אֵלָי אֶתְהַלֵּךְ בְּתָם לְבָבִי בְּקֶרֶב בֵּיתִי.“ (תהלים קא, פסוק ב)
    • ”לֹא יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עֹשֵׂה רְמִיָּה דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי.“ (תהלים קא, פסוק ז)
    • השם מנחם מנדל נפוץ בקרב חסידי ללובאוויטש.
  2. איבר פנימי בגוף.
    • ”וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת יהוה.“ (בראשית כה, פסוק כב)
    • ”וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן.“ (בראשית יח, פסוק יב)
    • ”וְלָקַחְתָּ אֶת כָּל הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וְאֵת הַיֹּתֶרֶת עַל הַכָּבֵד וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן וְהִקְטַרְתָּ הַמִּזְבֵּחָה.“ (שמות כט, פסוק יג)
    • ”וַיְהִי בַבֹּקֶר בְּצֵאת הַיַּיִן מִנָּבָל וַתַּגֶּד לוֹ אִשְׁתּוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיָּמָת לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ וְהוּא הָיָה לְאָבֶן.“ (שמואל א׳ כה, פסוק לז)
    • ”וַתָּבֹאנָה אֶל קִרְבֶּנָה וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה וּמַרְאֵיהֶן רַע כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה וָאִיקָץ.“ (בראשית מא, פסוק כא)
  3. מרכז העיר, לב העיר.
    • ”אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ.“ (בראשית יח, פסוק כד)
    • ”וַיֵּלְכוּ חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים וַיָּבֹאוּ לָיְשָׁה וַיִּרְאוּ אֶת הָעָם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ יוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח [...]“ (שופטים יח, פסוק ז)
    • ”הַשְׁמִיעוּ עַל אַרְמְנוֹת בְּאַשְׁדּוֹד וְעַל אַרְמְנוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְאִמְרוּ הֵאָסְפוּ עַל הָרֵי שֹׁמְרוֹן וּרְאוּ מְהוּמֹת רַבּוֹת בְּתוֹכָהּ וַעֲשׁוּקִים בְּקִרְבָּהּ.“ (עמוס ג, פסוק ט)
    • ”עַל כֵּן חָרָה אַף יְהוָה בְּעַמּוֹ וַיֵּט יָדוֹ עָלָיו וַיַּכֵּהוּ וַיִּרְגְּזוּ הֶהָרִים וַתְּהִי נִבְלָתָם כַּסּוּחָה בְּקֶרֶב חוּצוֹת בְּכָל זֹאת לֹא שָׁב אַפּוֹ וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה.“ (ישעיהו ה, פסוק כה)

גיזרוןעריכה

  • השוו לאכדית: ḳirbu - אמצע, פנים; לערבית: قَلْبٌ (qalbun) - לב.[1] . מצוי במילון המצרית של ווליס א. באדג' בהגיית קאבּ qab בהוראת חלק-פנימי [2].
  • (2:) ברובד עברית של בית ראשון מופיעה תיבת "קרב" (במשמעות האברים הפנימיים) אך ורק בלשון יחיד, רק בספר תהילים מופיע בצורתו ה"מעודכנת" שנפוצה בלשון חז"ל בלשון רבים: ”לְדָוִד בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת יְהוָה וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ“ (תהלים קג, פסוק א), בעקבות מקרים דומים ומילים אחרות נשמעה טענה המאחרת את זמן כתיבת חלקים מספר תהילים לתקופת בית שני ואילך [3].

נגזרותעריכה

מידע נוסףעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: bowel‏, gut‏‏‏‏ (2)

ראו גםעריכה

  • קרת (יישוב פנימי מוקף כפרים)

סימוכיןעריכה

  1. "קֶרֶב",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 7130)
  2. An Egyptian Hieroglyphic Dictionary", By - Budge E A Wallis,1920" עמוד qab .763
  3. אלישע קימרון, בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו,כרך כג‎, חוברת ב (עג‎) (טבת-אדר תשל"ח),עמ' 144


השורש קרב

נטיות הפעליםעריכה

ק־ר־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל קָרַב או קָרֵב קָרֵב

(ב׳ פעוּל: קָרוֹב)

יִקְרַב
נִפְעַל
הִפְעִיל הִקְרִיב מַקְרִיב יַקְרִיב הַקְרֵב לְהַקְרִיב
הֻפְעַל הֻקְרַב מֻקְרָב יֻקְרַב -אין- -אין-
פִּעֵל קֵרֵב מְקָרֵב יְקָרֵב קָרֵב לְקָרֵב
פֻּעַל קֹרַב מְקֹרָב יְקֹרַב -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְקָרֵב מִתְקָרֵב יִתְקָרֵב הִתְקָרֵב לְהִתְקָרֵב

קָרַב (גם: קָרֵב)עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קרב
שורש וגזרה ק־ר־ב, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. ניגש; הקטין את המרחק בין עצמו לבין יעדו.
    • ”וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחֹק וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ.“ (בראשית לז, פסוק יח)
    • ”לֹא שָׁמְעָה בְּקוֹל לֹא לָקְחָה מוּסָר בַּיהוה לֹא בָטָחָה אֶל אֱלֹהֶיהָ לֹא קָרֵבָה.“ (צפניה ג, פסוק ב)
    • בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ.“ (תהלים כז, פסוק ב)
    • וַיִּקְרַב אֵלָיו רַב הַחֹבֵל וַיֹּאמֶר לוֹ מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ אוּלַי יִתְעַשֵּׁת הָאֱלֹהִים לָנוּ וְלֹא נֹאבֵד.“ (יונה א, פסוק ו)
    • וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט [...]“ (מלאכי ג, פסוק ה)
  2. צמצם את הזמן הנותר; הקדים.
    • ”וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי.“ (בראשית כז, פסוק מא)
    • וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָוִד לָמוּת וַיְצַו אֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ לֵאמֹר.“ (מלכים א׳ ב, פסוק א)
    • ”[...] הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת [...]“ (דברים לא, פסוק יד)
  3. בהשאלה מן (1): הגיע למצב של אינטימיות גופנית; קיים יחסי מין.
    • ”וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר אֲדֹנָי הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג.“ (בראשית כ, פסוק ד)
    • וָאֶקְרַב אֶל הַנְּבִיאָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי קְרָא שְׁמוֹ מַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז.“ (ישעיהו ח, פסוק ג)
    • ”וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים וְהוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רָע וְאָמַר אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָקַחְתִּי וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים.“ (דברים כב, פסוק יד)
    • ”אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה אֲנִי יהוה.“ (ויקרא יח, פסוק ו)
    • ”אֶל הֶהָרִים לֹא אָכָל וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא אֶל גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא וְאֶל אִשָּׁה נִדָּה לֹא יִקְרָב.“ (יחזקאל יח, פסוק ו)
  4. בהשאלה מן (1): נכנס לאזור קדוש (רגיש).[1]
    • ”וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת.“ (במדבר ג, פסוק לח)
    • ”הֵנָּה לִשְׁכוֹת הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר יֹאכְלוּ שָׁם הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר קְרוֹבִים לַיהוה“ (יחזקאל מב, פסוק יג)
    • ”הֵמָּה יָבֹאוּ אֶל מִקְדָּשִׁי וְהֵמָּה יִקְרְבוּ אֶל שֻׁלְחָנִי לְשָׁרְתֵנִי וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתִּי.“ (יחזקאל מד, פסוק טז)

גיזרוןעריכה

  • השוו לאכדית ḳarâbu; לערבית قَرِبَ (qariba) - להיות קרוב, قَرُبَ (qaruba) - להתקרב; לגעז ቀርበ፡‏ (qarba) - להתקרב אל אישה (מינית).[2]

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

סימוכיןעריכה

  1. יעקב מילגרום, עולם התנ"ך - במדבר ג'.
  2. "קָרַב, קָרֵב",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 7126, 7131)


השורש קרב

נטיות הפעליםעריכה

ק־ר־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל קָרַב או קָרֵב קָרֵב

(ב׳ פעוּל: קָרוֹב)

יִקְרַב
נִפְעַל
הִפְעִיל הִקְרִיב מַקְרִיב יַקְרִיב הַקְרֵב לְהַקְרִיב
הֻפְעַל הֻקְרַב מֻקְרָב יֻקְרַב -אין- -אין-
פִּעֵל קֵרֵב מְקָרֵב יְקָרֵב קָרֵב לְקָרֵב
פֻּעַל קֹרַב מְקֹרָב יְקֹרַב -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְקָרֵב מִתְקָרֵב יִתְקָרֵב הִתְקָרֵב לְהִתְקָרֵב