| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
|
| הגייה* |
riv
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ר־ו־ב
|
| דרך תצורה |
משקל קִיל
|
| נטיות |
ר׳ רִיבִים, רִיבֵי־
|
- מצב בו שני אנשים מעלים טענות מנוגדות; מצב בו ישנה סתירה בין דבריהם.
- ”וַיְהִי־רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה־אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה־לוֹט...“ (בראשית יג, פסוק ז)
- ”לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ בְּרִיבוֹ.“ (שמות כג, פסוק ו)
- ”כִּי־יִהְיֶה רִיב בֵּין אֲנָשִׁים, וְנִגְּשׁוּ אֶל־הַמִּשְׁפָּט וּשְׁפָטוּם; וְהִצְדִּיקוּ אֶת־הַצַּדִּיק, וְהִרְשִׁיעוּ אֶת־הָרָשָׁע.“ (דברים כה, פסוק א)
- ”וַיֹּאמֶר, אַבְשָׁלוֹם; מִי־יְשִׂמֵנִי שֹׁפֵט בָּאָרֶץ, וְעָלַי יָבוֹא כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר־יִהְיֶה־לּוֹ־רִיב וּמִשְׁפָּט – וְהִצְדַּקְתִּיו.“ (שמואל ב׳ טו, פסוק ד)
- ”קָרְבוּ רִיבְכֶם, יֹאמַר יהוה; הַגִּישׁוּ עֲצֻמוֹתֵיכֶם, יֹאמַר מֶלֶךְ יַעֲקֹב.“ (ישעיהו מא, פסוק כא)
- ”שִׁמְעוּ דְבַר־יהוה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי רִיב לַיהוה עִם־יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ; כִּי אֵין־אֱמֶת וְאֵין־חֶסֶד, וְאֵין־דַּעַת אֱלֹהִים בָּאָרֶץ.“ (הושע ד, פסוק א)
- ”צַדִּיק הַרִאשׁוֹן בְּרִיבוֹ; וּבָא־רֵעֵהוּ וַחֲקָרוֹ.“ (משלי יח, פסוק יז)
- ”לְעַוֵּת אָדָם בְּרִיבוֹ; אֲדֹנָי לֹא רָאָה.“ (איכה ג, פסוק לו)
 ערך בוויקיפדיה: ריב |
ערך בוויקיפדיה: ריב