ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
מדון
|
הגייה* |
madon
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ד־ו־ן
|
דרך תצורה |
משקל מִקְטָל
|
נטיות |
מְדוֹן־; ר׳ מְדוֹנִים או מְדָנִים
|
- סכסוך בין שני צדדים או יותר; ויכוח, מריבה.
- ”לָמָּה תַרְאֵנִי אָוֶן וְעָמָל תַּבִּיט וְשֹׁד וְחָמָס לְנֶגְדִּי וַיְהִי רִיב וּמָדוֹן יִשָּׁא.“ (חבקוק א, פסוק ג)
- ”תְּשִׂימֵנוּ מָדוֹן לִשְׁכֵנֵינוּ וְאֹיְבֵינוּ יִלְעֲגוּ-לָמוֹ.“ (תהלים פ, פסוק ז)
- ”יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים.“ (משלי ו, פסוק יט)
- ”שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים וְעַל כָּל-פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה.“ (משלי י, פסוק יב)
- ”בְּאֶפֶס עֵצִים תִּכְבֶּה-אֵשׁ וּבְאֵין נִרְגָּן יִשְׁתֹּק מָדוֹן.“ (משלי כו, פסוק כ)
- לדיד מלבי"ם בספרו איילת השחר: "יש הרבה שורשים שראשם מ"ם ועיקר שורשם בלעדה. כמו מדנים מן (שורש) ד-י-ן, ממזר מן 'ז-ר', ממארת - שרשו א-ר-ה. וכן מרוח (אשך) מן 'ר-ו-ח'. מֵאֵן מן 'א-י-ן'. מורך מן 'ר-כ-ך', וכדומה (תזריע ס' קסו, אמור ס' נג, אמור ס' צו, בחוקותי ס' מג)
אנגלית: mad on, strife
השורש דון
|
השורש ד־ו־ן הוא שורש הניטה בבניינים הכבדים נוטה הוא עפ"י גזרת השלמים, יתר הנטייה נעשית עפ"י גזרת נע"ו/י .
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
קביעת זכיות וחובות בין אדם לחברו, חריצת משפט
|
גזרה |
|
הופיע לראשונה בלשון |
במקרא
|
ד־ו־ן
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
דָּן
|
דָּן
|
יָדוּן
|
דּוּן
|
לָדוּן
|
נִפְעַל
|
נָדוֹן
|
נָדוֹן
|
יִדּוֹן
|
הִדּוֹן
|
לְהִדּוֹן
|
הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
דִּיֵּן
|
מְדַיֵּן
|
יְדַיֵּן
|
דַּיֵּן
|
לְדַיֵּן
|
פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִדַּיֵּן
|
מִדַּיֵּן
|
יִדַּיֵּן
|
הִדַּיֵּן
|
לְהִדַּיֵּן
|
- בבניין קל הנטייה מותרת לפי שתי דרכים- לפי ע"ו או לפי ע"י, דהיינו: לָדוּן וְגַם לָדִין, אָדוּן וְגַם אָדִין, תָּדֹנָּה וְגַם תָּדֵנָּה, דּוּנוּ וְגַם דִּינוּ וכולי (במקורות ניטה בייחוד לפי ד־י־ן).
- בבניין התפעל הנטייה נעשית בהידמות הדל"ת לתי"ו או בלעדיה, דהיינו: לְהִתְדַּיֵּן אוֹ לְהִדַּיֵּן, תִּתְדַּיְּנִי אוֹ תִּדַּיְּנִי, מִתְדַּיְּנִים אוֹ מִדַּיְּנִים וכלי.
- בבניין נפעל קיימות שתי דרכֵי הטיה: המקראית- נָדוֹן או התלמודית- נִדּוֹן. ההבדל ניכר רק בעבר ובבינוני, יתר הנטיות מזדהות.
| |
|