חכוך
חִכּוּךְ
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חיכוך |
| הגייה* | chikuch |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־כ־ך |
| דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
| נטיות | ר׳ חִכּוּכִים |
- שפשוף גוף בגוף. מדד ההתנגדות בתנועת גוף על פני גוף אחר.
- ”איתמר אהב לשמוע את אוושת החיכוך שבין צמיגי הגלגלים לכביש.“ (אביב שחור, מאת עמוס אריכא, בפרויקט בן יהודה)
- סכסוך, אי הסכמה.
- ”על אף ריכוז הבעלות, היה הטיפול בקרקעות מפוצל במשרדים אחדים:...הפיצול הזה גרם לחיכוכים בין המוסדות ולסרבול הפעולות.“ (100 שנות התיישבות: תולדות ההתיישבות היהודית בארץ־ישראל [כרך ב], מאת חיים גבתי, בפרויקט בן יהודה)
- לשון חז"ל מגפת פצעי עור המביאים את האדם לשפשף ולגרד בבשרו.
- ”מתריעין על החיכוך בשבת“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף פ, עמוד ב)
- ”ושאר כל מיני פורענויות המתרגשות, כגון חיכוך, חגב, זבוב, וצירעה, ויתושין“ (בבלי, מסכת תענית – דף יד, עמוד א)
גיזרון
עריכהצירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: חיכוך |