פצע

פֶּצַע

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פצע
הגייה^*	petsa
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	פ־צ־ע
דרך תצורה	משקל קֵטֶל
נטיות	ר׳ פְּצָעִים; פצע־; ר׳ פִּצְעֵי־; כ׳ פִּצְעִי, פִּצְעֲךָ, פִּצְעֵךְ, פִּצְעוֹ, פִּצְעָהּ, פִּצְעָם, פִּצְעָן

חתך, שריטה או נזק גופני אחר לרקמת העור והבשר.
- ”וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו – עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעַן קוֹלִי, נְשֵׁי לֶמֶךְ הַאֲזֵנָּה אִמְרָתִי; כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי, וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי.“ (שמות כא, פסוק כה)
- ”מִכַּף-רֶגֶל וְעַד-רֹאשׁ אֵין-בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה לֹא-זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן.“ (ישעיהו א, פסוק ו)
- ”אֲשֶׁר-בִּשְׂעָרָה יְשׁוּפֵנִי; וְהִרְבָּה פְצָעַי חִנָּם.“ (איוב ט, פסוק יז)
- "אולי הערב אין שום דרך / יש רק פצע וכאב / אנ'לא יודע איך לומר לך / כמה שאני אוהב" (לא יודע איך לומר לך, מאת שלום חנוך)

ערך בוויקיפדיה: פציעה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פצעים

גרם לנזק גופני.
- ”וַיִּמְצָא אִישׁ אַחֵר וַיֹּאמֶר הַכֵּינִי נָא וַיַּכֵּהוּ הָאִישׁ הַכֵּה וּפָצֹעַ.“ (מלכים א׳ כ, פסוק לז)
- ”מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר הִכּוּנִי פְצָעוּנִי נָשְׂאוּ אֶת-רְדִידִי מֵעָלַי שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת.“ (שיר השירים ה, פסוק ז)
לשון חז"ל שבר או ריסק פרי, והוציא את תוכנו.
- ”זֵיתִים, מִשֶּׁיַּכְנִיסוּ רְבִיעִית לַסְּאָה, פּוֹצֵעַ וְאוֹכֵל בַּשָּׂדֶה.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ד, משנה ט)
לשון חז"ל מפרק אריגה, מתיר את החוטים מיריעה ארוגה.
- ”וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין; וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין; הַקּוֹשֵׁר; וְהַמַּתִּיר.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ז, משנה ב)

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.