דין
לערך העוסק בדַיַּין, די להם; ראו די.
דִּין
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | דין |
| הגייה* | din |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ד־ו־ן |
| דרך תצורה | משקל קִיל |
| נטיות | ר׳ דִּינִים; ר׳ דִּינֵי־ |
- הכללים וההחלטות המחייבים. לרוב מדובר בקביעות של רשות מוסמכת שנעשו בפסיקה, כגון: חוקים, תקנות, פסיקות בית משפט או ההלכה הדתית.
- ”כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ.“ (דברים יז, פסוק ח)
- ”וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין.“ (אסתר א, פסוק יג)
- הגורם בכוונה תחילה למותו של אדם ייאשם ברצח, ודינו מאסר עולם ועונש זה בלבד.
- המחדל מוגדר בחוק העונשין כהימנעות מעשייה שהיא חובה לפי כל דין או חוזה.
- נהוג לחלק את תחומי המשפט לשניים: דיני ממונות ודיני נפשות.
- דיון משפטי שמטרתו בירור טענות הצדדים והכרעה בתביעות או באישומים פליליים.
- ”שָׁמְנוּ עָשְׁתוּ גַּם עָבְרוּ דִבְרֵי רָע דִּין לֹא דָנוּ דִּין יָתוֹם וְיַצְלִיחוּ וּמִשְׁפַּט אֶבְיוֹנִים לֹא שָׁפָטוּ.“ (ירמיהו ה, פסוק כח)
- ”וְכָל דַּיָּן שֶׁלּוֹקֵחַ שֹׁחַד וּמַטֶּה אֶת הַדִּין, אֵינוֹ מֵת מִן הַזִּקְנָה עַד שֶׁעֵינָיו כֵּהוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג, פסוק ח) וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים וְגוֹ'“ (משנה, מסכת פאה – פרק ח, משנה ט)
- ”הֵם אָמְרוּ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים: הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה.“ (משנה, מסכת אבות – פרק א, משנה א)
- נשיא המדינה לא יובא לדין פלילי היות שיש לו חסינות.
- שם פרטי לזכר.
גיזרון
עריכההמילה משותפת לכמה שפות שמיות:
- אכדית – 𒁲𒉡 (דִינוּ) במשמעות זהה למשמעות העברית "חוק, שיפוט". באכדית שנתגלתה בכתובות תגלת פלאסר III, ובנו שלמנאסר V , מצויה התיבה : "דִינוּ" dīnu במשמעות "שפוט"[1]. דְאָנֻ dānu = החלטה משפטית.
- אוגריתית – 𐎄𐎐 ("דנ" בכתיב חסר). כמו במקרא, גם בכתבי אוגרית דמות היתום והאלמנה משמשים כסמל העשוקים - "ידנ דנ אלמנת יתֿפת תפת יתמ" (כלומר "ידין דין אלמנה, ישפוט משפט יתום"). משפט אוגריתי זה מקביל לפסוק המקראי ”לְהַטּוֹת מִדִּין, דַּלִּים, וְלִגְזֹל, מִשְׁפַּט עֲנִיֵּי עַמִּי--לִהְיוֹת אַלְמָנוֹת שְׁלָלָם, וְאֶת-יְתוֹמִים יָבֹזּוּ“ (ישעיהו י, פסוק ב).
- ערבית - دِين ("דִין" - חוק, דת).
- ניב צפון באסקי 'אדין' adin בהוראת - שיפוט
צירופים
עריכה- אב בית דין (אב"ד)
- בית דין
- בעל דין
- גזר דין
- דינא דמלכותא דינא
- דין ודברים
- דין וחשבון (דו"ח)
- דין פרוטה כדין מאה
- דין תורה
- דיני אישות
- דיני ממונות
- דיני נפשות
- הוא הדין
- הכרעת דין
- חומר הדין
- יום הדין
- ייקוב הדין את ההר
- כדת וכדין
- לית דין ולית דיין
- לפנים משורת הדין
- מידת הדין
- מן הדין
- עיוות דין
- עורך דין
- עינוי דין
- עשה דין לעצמו
- פסק דין
- שורת הדין
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכה| השורש דון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דַּיָּן
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | דיין |
| הגייה* | dayan |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ד־ו־ן |
| דרך תצורה | משקל קַטָּל |
| נטיות | ר׳ דַּיָּנִים; דַּיַּן־, ר׳ דַּיָּנֵי־ |
- שופט בבית דין רבני או בבית דין דתי אחר.
- ”ועזבתי את המחוצף, והלכתי אל הדיין, ושלחתי את האברך שמש, להזמינו לדין, אך האברך לא בא –ונשתקע כל העסק“ (מסיפורי יוחנן המלמד, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
- ארכאי כל שופט שיושב בדין ומכריע בתביעות בין בעלי דין.
- ”וְהָיָה יהוה לְדַיָּן וְשָׁפַט בֵּינִי וּבֵינֶךָ וְיֵרֶא וְיָרֵב אֶת רִיבִי וְיִשְׁפְּטֵנִי מִיָּדֶךָ.“ (שמואל א׳ כד, פסוק טו)
- "כל מי שהוא חכם ושפוי וירא חטא ופרק טוב ורוח הבריות נוחה הימנו עושין אותו דיין בעירו" (תוספתא, מסכת סנהדרין, פרק ז, הלכה א).
גיזרון
עריכה- המילה משותפת לכמה שפות שמיות. לקראת ההתקופה הפרסית החלו תעודות אכדיות מבחינות בין סמכות השופט המקומי הקרוי בשם 'דַיַּנֻם' (dayyānum) שסמכותו הקבילה לשופט שלום כיום, לעומת שופט המלך שנהנה מסמכות רחבה יותר והיה דן בעניינים הנוגעים בפשעים נגד הממלכה, הקרוי בפרסית-קדומה: דתַּה-בּּרַה (data-bara*), שופט המלך הפרסי שימש כשופט עליון [2]. תיבת דינֻ האכדית הושאלה לארמית בצורה: דַּיָּנָא.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: judge, rabbinical judge
- ספרדית: juez
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: דיין |
| השורש דון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||