אִישׁ מָדוֹן

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא איש מדון
הגייה* ish madon
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה צירוף
נטיות נ׳ אֶשׁת־מָדוֹן
או אֶשׁת־מְדָנִים; ר׳ אַנְשֵׁי־מָדוֹן
  1. איש שמרבה להיות נוכח בקטטות.
    • ”וַתְּהִי-עוֹד מִלְחָמָה בְּגַת וַיְהִי אִישׁ מָדוֹן וְאֶצְבְּעֹת יָדָיו וְאֶצְבְּעֹת רַגְלָיו שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִסְפָּר וְגַם-הוּא יֻלַּד לְהָרָפָה.“ (שמואל ב׳ כא, פסוק כ)
    • ”אוֹי-לִי אִמִּי כִּי-יְלִדְתִּנִי אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל-הָאָרֶץ לֹא-נָשִׁיתִי וְלֹא-נָשׁוּ-בִּי“ (ירמיהו טו, פסוק י)
    • כשהולכים למועדונים רצוי להתרחק מאנשי מדון.

מקור

עריכה
  • מהתנ"ך, בפסוקים לעיל. עם זאת, בנוסף למשמעות "ריב", מדון הוא גם שם מקום במקרא: ”מֶלֶךְ מָדוֹן – אֶחָד; מֶלֶךְ חָצוֹר – אֶחָד.“ (יהושע יב, פסוק יט)

מילים נרדפות

עריכה