קטטה
קְטָטָה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | קטטה |
הגייה* | ktata |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ק־ט־ט |
דרך תצורה | משקל קְטָלָה |
נטיות | קְטָטַת⁻, ר׳ קְטָטוֹת, |

- (יש לשכתב פירוש זה): מצוקה,ריב, אי הסכמה.
- ”שָׁלוֹם בֵּינוֹ לְבֵינָהּ וּמִלְחָמָה בָעוֹלָם, קְטָטָה בֵּינוֹ לְבֵינָהּ וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם, וּבָאתָה וְאָמְרָה, מֵת בַּעְלִי, אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת.“ (משנה, מסכת יבמות – פרק טו, משנה א)
- ”קטטה בהדיה רב חסדא “ (בבלי, מסכת גיטין – דף כו, עמוד ב)
- "וימים הגיעו, ימי חול ועוני רוגז וקטטה ויגע עד-אין-די". ("זה יעבור" - נתן אלתרמן).
גיזרון
עריכה- גזירת שם מהפועל המקראי התקוטט הדו־יחידאי.