ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
רוגז
|
הגייה* |
rogez
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ר־ג־ז
|
דרך תצורה |
משקל קֹטֶל
|
נטיות |
ר׳ רֹגָזִים. נס׳ רֹגְזוֹ, רֹגְזָהּ, רֹגְזָם.
|
- לשון המקרא חוסר שלוה, מצב נפשי בעת פחד דאגה או כעס.
- ”וְהָיָה בְּיוֹם הָנִיחַ יהוה לְךָ מֵעָצְבְּךָ וּמֵרָגְזֶךָ וּמִן־הָעֲבֹדָה הַקָּשָׁה אֲשֶׁר עֻבַּד-בָּךְ.“ (ישעיהו יד, פסוק ג)
- ”...יָרֵאתִי יְהוָה פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ בְּקֶרֶב שָׁנִים תּוֹדִיעַ בְּרֹגֶז...“ (חבקוק ג, פסוק ב)
- ”לֹא שָׁלַוְתִּי, וְלֹא שָׁקַטְתִּי; וְלֹא נָחְתִּי, וַיָּבֹא רֹגֶז“ (איוב ג, פסוק כו)
- ”וְהוּא רוֹגֵז, וְהוּא כּוֹעֵס, / וְלֹא יִרְצֶה לְהִתְפַּיֵּס, / [...] וְרַק שָׁרוּי בְּרֹגֶז!“ (בְּרֹגֶז, מאת מרים ילן שטקליס בזֶמֶרֶשֶׁת)
- [לשון הילדים] מריבה וכעס או חוסר שביעות רצון.
- הילדים כבר לא חברים הם ברוגז.
- שורש מקראי מבטא בדרך כלל פחד. בארמית השורש מקביל לכעס. בשפה מנדעית שם התואר (ש'רגזן: šrgzn) =לזעום.
- לשון המקרא היה בסערת רגשות מפחד וחרדה.
- [עממי] הביע את חוסר שביעות רצונו, כָּעַס.
1. לשון המקרא. 2. מארמית ולשון חז"ל.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
רגז
|
הגייה* |
ragaz
|
חלק דיבר |
שם־תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
ר־ג־ז
|
דרך תצורה |
משקל קַטָּל
|
נטיות |
ר׳ רַגָּזִים נ׳ רַגֶּזֶת
|
- לשון המקרא שאינו שלו. שאינו רגוע כועס מפחד
- ” וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ וְלֹא יִהְיֶה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלֶךָ וְנָתַן יְהוָה לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדַאֲבוֹן נָפֶשׁ“ (דברים כח, פסוק סה)