הַרְמוֹנְיָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא הרמוניה
הגייה* harmonya
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה שאילה מלועזית
נטיות ר׳ הַרְמוֹנְיוֹת
  1. (מוזיקה) שני צלילים או יותר בתדרים שונים המושמעים בו זמנית ומשתלבים באופן הערב לאוזן.
    • אקורד הוא פונקציה של הרמוניה
    • להרמוניה יש חוקים ברורים אם כי אפשרויות רבות ישנן ליצור הרמוניה
  2. שילוב והתאמה של אלמנטים שונים לשלימות אחת.
    • משפחה שלווה וכולם חיים בהרמוניה מופלאה.


גיזרון

עריכה
  1. מיוונית: harmonia) αρμονία) = צירוף. מושג זה מתועד מימיו של פיתגורס. מן אלת השלמות והטוהר במיתולגיה.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: הרמוניה