הַרְמוֹנְיָה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא הרמוניה
הגייה* harmonya
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה שאילה מלועזית
נטיות ר׳ הַרְמוֹנְיוֹת
  1. (מוזיקה) שני צלילים או יותר בתדרים שונים המושמעים בו זמנית ומשתלבים באופן הערב לאוזן.
    • אקורד הוא פונקציה של הרמוניה
    • להרמוניה יש חוקים ברורים אם כי אפשרויות רבות ישנן ליצור הרמוניה
  2. שילוב והתאמה של אלמנטים שונים לשלימות אחת.
    • משפחה שלווה וכולם חיים בהרמוניה מופלאה.


גיזרון עריכה

  1. מיוונית: harmonia) αρμονία) = צירוף. מושג זה מתועד מימיו של פיתגורס. מן אלת השלמות והטוהר במיתולגיה.

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: הרמוניה