התאמה
הַתְאָמָה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | התאמה |
הגייה* | hat'ama |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ת־א־ם |
דרך תצורה | משקל הַקְטָלָה |
נטיות | הַתְאָמַת־, ר׳ הַתְאָמוֹת |
- יצירת דמיון בין שניים.
- ”לא לגבי כל פרט ולא בכל מקרה יש התאמה בין החזון הכללי של התנועה ובין הצורך של היחיד...לפעמים הוא גם מצליח בדאגה לעצמו שלא לפי חשבון הכלל. לא תמיד יש התאמה מוחלטת בין צרכי הפרט והכלל.“ (חלוציות והתבססות, מאת דוד בן גוריון, בפרויקט בן יהודה)
- הכנסת שינוי על מנת להפוך דבר לראוי לייעוד מסוים, לעשותו מתאים.
- ”עלינו יהיה בכל־אופן לשקוד על המצב ולדרוש התאמה עצמית, כלכלית ותרבותית, לאינטרסים הלאומיים של בנין א“י העברית.“ (העליה הרביעית, מאת יצחק לופבן, בפרויקט בן יהודה)
- במקומות ציבוריים מקפידים על התאמת דרכי הגישה לכסאות גלגלים.
גיזרון
עריכה- שורש מקראי תאום וכן בפועל "וְיִהְיוּ תֹאֲמִם מִלְמַטָּה" (שמות) גם בחז"ל "שתי כירות המתאימות" (שבת). שם־פעולה של התאים.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגוד
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: accordance, adjustment
- ערבית: مُلاءَمَة
- צ'כית: nastavení, soulad
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: התאמה |