הִכְחִישׁ אעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה כ־ח־ש
בניין הִפְעִיל
  1. אמר על דברי האחר כי אינם אמת, אמר דברים מנוגדים לדברי האחר.
    • ”אחת אומרת מת ואחת אומרת נהרג רבי מאיר אומר הואיל ומכחישות זו את זו הרעי אלו לא ינשאו“ (משנה, מסכת יבמותפרק טו, משנה ה)
    • החשוד הכחיש את המיוחס לו.
  2. לשון ימי הביניים הוכיח כלא נכון, אמר דברים הסותרים דברים אחרים, המוכיחים כי הם אינם נכונים.

גיזרוןעריכה

  • שורש מקראי. כחש -שקר. כיחש שיקר. הכחיש -הציג כשקר.
  • הצורה הכחיש מתפרשת לעיתים שיקר כמו כיחש. ולעתים הציג כשקר (דברים אחרים), סָתר. ולפעמים הוכיח כשקר.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גםעריכה

הִכְחִישׁ בעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה כ־ח־ש
בניין הִפְעִיל
  1. החליש בעל חיים או צמח, החסיר מכוחו,
    • {{צט/בבלי|אימא: שהכחישה במקל. - דיקא נמי, דקתני שהכישה במקל
    • ”גזל שמינה והכחישה מחזיר לו את השומן אמר רב חסדא הדא אמרה גזל כחושה והשמינה מחזירה בעינה“ (ירושלמי, מסכת בבא קמאדף ט, עמוד א)
  2. בעל חיים שנחלש שניטל כוחו
    • {{צט/תוספתא|שור שוה מנה שנגח שור שוה מאתים ואין הנבלה יפה כלום נוטל את שורו מת או הכחיש אין לו אלא שור שוה מאתים| .

גיזרוןעריכה

  • שורש מקראי לא מצוי. ראו כחש.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏

מידע נוסףעריכה

שני המובנים במילה ניכרים יותר בלשון נקבה: לעתים הִכְחִישָָׁׁהּ (מלרע) ולעתים הִכְחִישָׁה (מלעיל) שהוא כמו לשון המקרא כָּחֲשָׁה כך גם הכחיש מתפרש 1 הכחיש בעצמו 2 הכחיש אחר.

ראו גםעריכה