הֲדַס עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא הדס
הגייה* hadas
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ה־ד־ס א
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות ר׳ הֲדַסִּים
 
איור בוטני של שיח ההדס
 
פריחת ההדס
 
ארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס וערבה
  1. לשון המקרא סוג של שיח ירוק עד (Myrtus) ממשפחת ההדסיים. נפוץ בחורש הים־תיכוני וגם כשיח בגינות נוי. אחד מארבעת המינים.
    • ”רָאִיתִי הַלַּיְלָה וְהִנֵּה אִישׁ רֹכֵב עַל סוּס אָדֹם וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה וְאַחֲרָיו סוּסִים אֲדֻמִּים שְׂרֻקִּים וּלְבָנִים.“ (זכריה א, פסוק ח)
    • ”וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב“ (נחמיה ח, פסוק טו)
    • ”תנו רבנן "ענף עץ עבות" (ויקרא כג, פסוק מ) שענפיו חופין את עצו ואי זה הוא הוי אומר זה הדס (בבלי, מסכת סוכהדף לב, עמוד ב)
    • ”מָה הֲדַס יֵשׁ בּוֹ רֵיחַ וְאֵין בּוֹ טַעַם, כָּךְ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים וְאֵין בָּהֶם תּוֹרָה.“ (ויקרא רבה, פרשה ל, סימן יב)
  2. שם פרטי לנקבה.
    • ”וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם וְהַנַּעֲרָה יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת.“ (אסתר ב, פסוק ז)
    • "כל אחד ישאל: "מי זה / מלוכלך כזה כזה?!" / והדסה הקטנה / תסתתר אז בפינה / לא תכיר אותו בכלל / כלל וכלל." (הסבון בכה מאוד, מאת מרים ילן שטקליס)

גיזרון עריכה

 1. יתכן שיש קשר לצורה בשאר השפות השמיות: אכדית: asu, ארמית: אָסָא, ערבית: آس (אַס).
 2. באופן פשוט קרוי על שם הצמח עם סיומת ה' נקבה. ויש אומרים שגזור מאכדית ḫadaššu - חתן, בצורת נקבה.

צירופים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: הדס
  טקסונומיה בוויקימינים: Myrtus
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הדסים

הִדֵּס עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הידס
שורש וגזרה ה־ד־ס ב
בניין פִּעֵל
  1. לשון חז"ל הלך הליכה מתנדנדת; דידה.
  2. לשון חז"ל התיז.
  3. לשון חז"ל רוקד עם ענף של הדס.

מקור עריכה

 1. נ"ה טור-סיני הקביל לערבית: هَدَجَ‎ (הַדַגַ') - ללכת בצורה רועדת.[1] אמנם בחלק מהמקורות הגרסה היא "מְחַדְּסִין"[2] לפי גרסה זו יש שגזרו בשיכול אותיות מהשורש הארמי ד־ח־ס בהוראת: רמס, הפעיל לחץ עם רגלו.[3] אחרים גזרו מערבית: حدس (חדס) - דרס.[4]
 2. יש שפירשו בהוראה זו גם במשנה המובאת ב(1).[5] יתכן שכאן זו הוראה מושאלת, או שהכוונה שהעיפו עפר בהליכתם.
 3. כך לפי חלק מהנוסחאות[6]. אבל ברוב הנוסחאות[7] מופיע "מקלס". והשוו לסיפור המקביל בבבלי: ”אמרו עליו על רבי יהודה בר אילעאי שהיה נוטל בד של הדס ומרקד לפני הכלה, ואומר: כלה נאה וחסודה“ (בבלי, מסכת כתובותדף יז, עמוד א). רואים שהיה מנהג לרקוד לפני הכלה עם הדס ולקלס אותה, ואולי פעולה זו קיבלה את השם "מהדס".

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ראו גם עריכה

תרגום עריכה

   הלך בצורה מתנדנדת

קישורים חיצוניים עריכה

  • האקדמיה ללשון העברית, הדס.

הערות שוליים עריכה

  1. הערת העורך במילון אליעזר בן-יהודה עמ' 1044.
  2. רמב"ם, הערוך, וחלק מכתבי היד.
  3. השוו תרגום ירושלמי לדברים כה,ט: "ויחדס (צ"ל וידחס) ריגליה בארעא" - וילחץ רגלו ברצפה.
  4. קוהוט, הערוך השלם, חדס.
  5. רמב"ם.
  6. דפוס אמסטרדם וזיטומיר.
  7. וכן במקבילה בע"ז ג,א.