עירה
לערך העוסק בעִירָה, פועל; ראו עֵרָה.
עֲיָרָה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עיירה |
הגייה* | ayara |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ע־י־ר |
דרך תצורה | משקל קְטָלָה |
נטיות | ר׳ עֲיָרוֹת; עֲיָרַת־; ר׳ עֲיָרוֹת־ |
- עיר קטנה, יישוב עירוני קטן.
- ”כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת, קוֹרִין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, אֶלָּא שֶׁהַכְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה.“ (משנה, מסכת מגילה – פרק א, משנה א)
- "שְׂרֵפָה, אַחִים, שְׂרֵפָה! עֲיָרָתֵנוּ בּוֹעֲרָה כֻּלָּהּ..." (העיירה בוערת, שירו של מרדכי גבירטיג, 1938)
גיזרון
עריכה- צורת היחיד מחודשת (מן עיר) ע"פ צורת הרבים בלשון חז"ל
צירופים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכה
השורש עיר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
עִירָה (לפעמים גם עירא, אירה או אירא)
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עירה |
הגייה* | 'ira |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ עירות; עירת־ |
- לשון חז"ל פיסה קטנה של צמר, צמר גפן או חומר סיבי אחר.
- "בנפש המסכת, ובשתי העומד, ובכפול שהעבירו על גבי ארגמן, ובעירה שהיא עתידה להחזירה, טמא." (משנה כלים כא א)
- החוט היוצא משפת האריג בזמן האריגה; קצה חוט ערב הבולט מן האריג כי הוא קצר מכדי לחזור לבין חוטי השתי.