כרך

כְּרַךְ גם כֶּרֶךְ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כרך
הגייה^*	krach
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	כ־ר־ך
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	כְּרַךְ־; ר׳ כְּרַכִּים, כְּרַכֵּי־

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

עיר גדולה ומרכזית; בלשון חז"ל בפרט כזו המוקפת חומה.
- ”בֶּן עִיר שֶׁהָלַךְ לִכְרַךְ וּבֶן כְּרַךְ שֶׁהָלַךְ לְעִיר, אִם עָתִיד לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ, קוֹרֵא כִּמְקוֹמוֹ; וְאִם לָאו, קוֹרֵא עִמָּהֶן.“ (משנה, מסכת מגילה – פרק ב, משנה ג)
- ”עַד מָתַי מֻתָּר לְהַחֲזִיר; בַּכְּרַכִּים, עַד כְּדֵי שֶׁיַּרְאֶה לַשֻּׁלְחָנִי, וּבַכְּפָרִים, עַד עַרְבֵי שַׁבָּתוֹת.“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ד, משנה ו)
- ניכר שכפריים רבים עוזבים לאזור הכרך בחיפוש אחר פרנסה.
עברית חדשה ספר יחיד מתוך סדרה.
- ראיתי שהוא השתמש באנציקלופדיה העברית כרך א', ולא החזיר.

ע"ש החומה הכורכת את כל הבתים שבעיר. באונקלוס הצורה הארמית כרכא 'מושב כרוך בחומה' מתרגמת עברית 'מבצר'^[1] או 'טירה'^[2], ועומדת בניגוד ל'פַצחָא', מושב בלי חומה (מן פצח קרוב אל פתח: 'משוב פתוח'),^[3] שמתרגמת עברית חצר^[2] או מחנה.^[1]
מן כריכה של ספר שהיא מהפועל כָּרַךְ.

ספר

جزء‏‏‏‏ (תעתיק: גֻ'זְא)

том‏‏‏‏ (תעתיק: tom)

ערך בוויקיפדיה: מטרופולין

הקיף ועטף סביב. הכניס בתוך אגודה.
- ”נָטַל עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלַעַת וּכְרָכָן בִּשְׁיָרֵי הַלָּשׁוֹן, וְהִקִּיף לָהֶם רָאשֵׁי אֲגַפַּיִם וְרֹאשׁ הַזָּנָב שֶׁל שְׁנִיָּה.“ (משנה, מסכת נגעים – פרק יא, משנה א)
- ”וְכֵיוָן שֶׁגָּרְמוּ הָעֲוֹנוֹת וּבָאוּ הַשֹּׂוֹנְאִים כָּרְכוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּסִפְרוֹ וְשָׂרְפוּ אוֹתָם וְלֹא נִשְׁתַּיֵּיר מֵהֶם אֶלָּא אֲנִי וְקָרָא עַל עַצְמוֹ (איכה ג, פסוק נא) עֵינִי עוֹלְלָה לְנַפְשִׁי וגו'.“ (איכה רבה, פרשה ב, סימן ד)
(ספרות) הכין כריכה לספר. תיקן כריכתו של ספר שבלתה.
לשון חז"ל פתח בסעודה של לחם.

מקביל לאכדית כַּרַכֻּ karāku (כַּרכּוּ karku 'כרוך, גלול'), ארמית כְּרַך^[4]^[5].
לשון חז''ל, אבל המילה מאותו שורש תַּכְרִיךְ 'בגד כרוך סביב הגוף' קיימת במקרא^[6] ( ”וְתַכְרִיךְ בּוּץ“ (אסתר ח, פסוק טו), בּוּץ = אריג מפשתן).