כְּרַךְ גם כֶּרֶךְעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כרך
הגייה* krakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־ר־ך
דרך תצורה משקל קְטַל
נטיות כְּרַךְ־; ר׳ כְּרַכִּים, כְּרַכֵּי־
  1. עיר גדולה ומרכזית; בלשון חז"ל בפרט כזו המוקפת חומה.
    • ”בֶּן עִיר שֶׁהָלַךְ לִכְרַךְ וּבֶן כְּרַךְ שֶׁהָלַךְ לְעִיר, אִם עָתִיד לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ, קוֹרֵא כִּמְקוֹמוֹ; וְאִם לָאו, קוֹרֵא עִמָּהֶן.“ (משנה, מסכת מגילהפרק ב, משנה ג)
    • ”עַד מָתַי מֻתָּר לְהַחֲזִיר; בַּכְּרַכִּים, עַד כְּדֵי שֶׁיַּרְאֶה לַשֻּׁלְחָנִי, וּבַכְּפָרִים, עַד עַרְבֵי שַׁבָּתוֹת.“ (משנה, מסכת בבא מציעאפרק ד, משנה ו)
    • ניכר שכפריים רבים עוזבים לאזור הכרך בחיפוש אחר פרנסה.
  2. עברית חדשה ספר יחיד מתוך סדרה.
    • ראיתי שהוא השתמש באינציקלופדיה העברית כרך א', ולא החזיר.

גיזרוןעריכה

  1. ע"ש החומה הכורכת את כל הבתים שבעיר. באונקלוס הצורה הארמית כרכא 'מושב כרוך בחומה' מתרגמת עברית 'מבצר'[1] או 'טירה'[2], ועומדת בניגוד ל'פַצחָא', מושב בלי חומה (מן פצח קרוב אל פתח: 'משוב פתוח'),[3] שמתרגמת עברית חצר[2] או מחנה.[1]
  2. מן כריכה של ספר שהיא מהפועל כָּרַךְ.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: מטרופולין

כָּרַךְעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כרך
שורש וגזרה כ־ר־ך
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הקיף ועטף סביב. הכניס בתוך אגודה.
  2. (מצומצם) הכין כריכה לספר. תיקן כריכתו של ספר שבלתה.
  3. לשון חז"ל פתח בסעודה של לחם.

גיזרוןעריכה

  • מקביל לאכדית כַּרַכֻּ karāku (כַּרכּוּ karku 'כרוך, גלול'), ארמית כְּרַך[4][5].
  • לשון חז''ל, אבל המילה מאותו שורש תַּכְרִיךְ 'בגד כרוך סביב הגוף' קיימת במקרא[6] ( ”וְתַכְרִיךְ בּוּץ“ (אסתר ח, פסוק טו), בּוּץ = אריג מפשתן).

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ראו גםעריכה