מקף

מַקָּף וגם מַקֵּף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מקף
הגייה*	makaf; makef
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	נ־ק־ף
דרך תצורה	משקל מַקְטָל
נטיות	ר׳ מַקָּפִים; מַקֵּפִים

1. לשון ימי הביניים (דקדוק) קו קצר המחבר בין שתי מילים.

   • ”ומזה תקיש על שאר סימני הכתב כגון המקפין וההפסקו' ופסקי הטעמים [...].“ (יריעות שלמה, מאת שלמה פפנהיי, 1784, באתר מאגרים)

גיזרון

• מן נ-ק-ף.

תרגום

• אנגלית: hyphen‏‏‏‏
• גרמנית: Bindestrich‏‏‏‏
• ספרדית: guión‏‏‏‏
• רוסית: дефис‏‏‏‏

ראו גם

• קו מפריד

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מקף

מֻקָּף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מוקף
הגייה*	mukaf
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	נ־ק־ף
דרך תצורה	משקל מֻקְטָל
נטיות	נ׳ מֻקֶּפֶת, ר׳ מֻקָּפִים, נ"ר מֻקָּפוֹת

1. לשון חז"ל סגור מכל עבריו; נמצא במרכזו של אזור תחום.

   • ”עֶשֶׂר נְטִיעוֹת [...] עֲשׂוּיוֹת שׁוּרָה וּמֻקָּפוֹת עֲטָרָה, אֵין חוֹרְשִׁין לָהֶם אֶלָּא לְצָרְכָּן.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק א, משנה ו)
   • ”הַגִּנָּה וְהַקַּרְפֵּף שֶׁהֵן שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם עַל שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם, מֻקֶּפֶת' גָדֵר גָּבוֹהַּ עֲשָׁרָה טְפָחִים, מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ“ (משנה, מסכת ערובין – פרק ב, משנה ה)
   • ”כְּרַכִּין הַמֻּקָּפִין חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, קוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר.“ (משנה, מסכת מגילה – פרק א, משנה א)
   • ”בֵּית הַמּוֹקֵד, כִּפָּה, וּבַיִת גָּדוֹל הָיָה, מֻקָּף רוֹבְדִין שֶׁל אֶבֶן“ (משנה, מסכת מידות – פרק א, משנה ח)
   • ”הַדָּר עִם עַם הָאָרֶץ בֶּחָצֵר, וְשָׁכַח כֵּלִים בֶּחָצֵר, אֲפִלּוּ חָבִיּוֹת מֻקָּפוֹת צָמִיד פָּתִיל, אוֹ תַנּוּר מֻקָּף צָמִיד פָּתִיל, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין.“ (משנה, מסכת טהרות – פרק ח, משנה א)

גיזרון

• בינוני סביל מן הקיף המקראי.

מילים נרדפות

• מכותר

ניגודים

• פרוץ

תרגום

• אנגלית: surrounded‏, enclosed‏, enciricled