כִּסָּהעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כיסה
שורש וגזרה כ־ס־י/ה
בניין פִּעֵל
  1. הסתיר, העלים מהעין.
    • "וְכִסָּה֙ אֶת־עֵ֣ין הָאָ֔רֶץ וְלֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־הָאָ֑רֶץ" ( שמות פרק י')
    • "וּבְיוֹם֙ הָקִ֣ים אֶת־הַמִּשְׁכָּ֔ן כִּסָּ֤ה הֶֽעָנָן֙ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֔ן " (במדבר פרק ט)
    • "לַחְמוֹ֙ לְרָעֵ֣ב נָתָ֔ן וְעֵר֖וֹם כִּסָּה־בָֽגֶד" (יחזקאל פרק יח)
    • האב המסור כיסה את ילדיו בשמיכתו
    • בְּעֵת לִיקוּי הַחַמָּה רָאִינוּ אֵיך הַיָרֵחַ כִּסָּה אֶת הַשֶּׁמֶּשׁ.
  1. בהשאלה: לא גילה, שמר בסוד.
    • "הַֽמְכַסֶּ֤ה אֲנִי֙ מֵֽאַבְרָהָ֔ם אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֥י עֹשֶֽׂה " (בראשית פרק יח)
    • "מְכַסֶּה פְּשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם" (משלי כח)
    • "הוֹלֵ֣ךְ רָ֭כִיל מְגַלֶּה־סּ֑וֹד וְנֶאֱמַן־ר֗וּחַ מְכַסֶּ֥ה דָבָֽר" (משלי פרק יא)
  2. לשון חז"ל הלביש, דאג לספק ביגוד לנצרך.

גזרוןעריכה

  • סכול אותיות בין הפועל המופיע בספ' מלכים (הקדום יותר) - "יסכו", ובגרסתו העדכנית מספ' דברי הימים "יכסו" . ”וַיָּסֹכּוּ הַכְּרֻבִים “ (מלכים א׳ ח, פסוק ז) ”וַיְכַסּוּ הַכְּרוּבִים“ (דברי הימים ב׳ ה, פסוק ח)[1].

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

   הסתיר, חִפה
  • אנגלית: cover‏‏‏‏
  • גרמנית: decken‏‏‏‏
  • ספרדית:
  • ערבית: غطى‏‏‏‏
  • רוסית:
   הלביש
  • אנגלית: dress‏‏‏‏
  • גרמנית:
  • ספרדית:
  • ערבית:
  • רוסית:

ראו גםעריכה

סמוכיןעריכה

כֶּסֶהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כסה
הגייה* kese
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־ס־י/ה
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
  1. כסוי הירח בסופו של כל חודש.
    • ”תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ“ (תהלים פא, פסוק ד)
    • ”צְרוֹר הַכֶּסֶף לָקַח בְּיָדוֹ לְיוֹם הַכֵּסֶא יָבֹא בֵיתוֹ“ (משלי ז, פסוק כ)
    • "יְצוּרִים בַּכֶּסֶה כִּבְנֵי מָרוֹן עוֹבְרִים . חֲטָאִים מִתְבָּרְרִים . עֲשֶׂרֶת אֲחֵרִים . עֲשׂוֹת בָּם תְּשׁוּבָה וְיוֹרוֹחֲקוּ בְּכַת חֲבֵרִים" אלעזר הקליר, קדושתות לשבתות מיוחדות בראשית, שבת שובה

גיזרוןעריכה

  • מצוי במקרא גם כפועל "כֹּסֶה" ”אָדָם עָרוּם, כֹּסֶה דָּעַת“ (משלי יב, פסוק כג)[דרושה הבהרה]
  • פניקית: בכתובות פיניקיות מופיע הביטוי 'בכסאם ובחדשם', עפ"י: כסאם בהוראת "כשהירח מכוסה" + חדשם - "כשהירח מתחדש" . השם כִּסה Kisa ידוע מכתובות מסופוטמיות ומייצג אלהות מקומית המקבילה לאלהות מערב-שמית בשם כּסאֲ ’kese . הביטוי האוגריתי: "יָרח אֻ כּסַה" yrh w ksả מתייחס לאלוהות הירח . חיתית: כָּסֻ Kasu [2]. אכדית: יתכן מן הצירוף האכדי כּוּסאוּ-אֲגוּ kusē’u agū בהוראת: 'תחילת בצבוצה של הלבנה בראשית החודש'
  • סורית-ארמית: "כֶּסָאא" בהוראת 'מראה הירח במלואו'. והפסוק בו ירבעם קובע חג ישראלי - ”בַחֲמִשָּׁה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ“ (מלכים א׳ יב, פסוק לב) מתורגם לסורית "בִּכסה ב בִּירח" bksʾʾ bh byrḫ

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: new moon‏‏‏‏
  • אנגלית: cover‏‏‏‏

ראו גםעריכה

  • הוסיפו לכאן קישורים למונחים קרובים בוויקימילון.

סמוכיןעריכה

כָּסָהעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה כ־ס־י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא שטח פניו התמלא בדבר אחר עד שלא ראוהו כמעט

מילים נרדפותעריכה

נגזרותעריכה

ראו גםעריכה

  1. מחברת - שרה יפת, 'בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחֹלמים' : מחקרים בתקופת שיבת ציון: תולדותיה, ספרותה, לשונה, השקפותיה ירושלים מוסד ביאליק 2017 עמ' - 669
  2. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 455 :ksả