נשוי
נָשׂוּי
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | נשוי |
הגייה* | nasuy |
חלק דיבר | שם־תואר |
מין | זכר |
שורש | נ־ש־א |
דרך תצורה | משקל קָטוּל |
נטיות | ר׳ נְשׂוּאִים; נ׳ נְשׂוּאָה, נ"ר נְשׂוּאוֹת |
- לשון חז"ל קשור בברית זוגיות.
- "שלשה אחין, שנים מהן נשואים שתי אחיות, ואחד נשוי נכרית" (משנה יבמות ג ו)
- ”תנו רבנן: 'אנוסת עצמו ומפותת עצמו לא ישא, ואם נשא - נשוי'“ (בבלי, מסכת יבמות – דף נט, עמוד ב)
- ”אלעזר בנך למי הוא נשוי? לא לבתו של פוטיאל?“ (ויקרא רבה, פרשה לג, סימן ד)
- האיש נשוי לבחירת לבו.
- הזוג נשוי מזה 18 שנים.
גיזרון
עריכה- צורת בינוני פָּעוּל בשורש נ־ש־א, השייך לגזרת נל"א. מן נָשָׂא נבדלת מן הצורה הכללית נָשׂוּא.
נגזרות
עריכהצירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: married
- ערבית: متزوج
- גרמנית: verheiratet
- יוונית: παντρεμένος
- ספרדית: casado
- צרפתית: marié
- איטלקית: sposato
- הונגרית: házas
- הולנדית: gehuwd
- יפנית: 既婚の
- פולנית: żonaty
- רוסית: женатый
- פינית: naimisissa
- שוודית: gift
- טורקית: evli
- סינית: 已婚
מידע נוסף
עריכה- השורש שייך לגזרת נל"א, אך בצורת היחיד במשמעות זו באה המילה כבגזרת נל"י/ה. בנטיות אחרות (כגון: "נְשׂוּאָה", "נְשׂוּאִים") ובמשמעויות אחרות (כגון: "נְשׂוּא־פָּנִים") באה האות אל"ף.
כלל זה אושר בישיבה רלה של מליאת האקדמיה ללשון עברית.