אַלְמָן

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אלמן
הגייה* alman
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ל־ם
דרך תצורה משקל קַטְלָן
נטיות ר׳ אַלְמָנִים, ס"ר אַלְמְנֵי־
 
"האלמן", ציור שמן של קרל שפיצווג (1844)
  1. אדם ששָׁכַל את אשתו
  2. בהשאלה: בודד, עזוב, זנוח
    • ”כִּי לֹא-אַלְמָן יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה מֵאֱלֹהָיו מה' צְבָאוֹת“ (ירמיהו נא, פסוק ה)

גזרון

עריכה
  • צורת הנקבה אַלְמָנָה מופיעה פעמים רבות בתנ"ך ובמשנה. צורת הזכר מופיעה בתנ"ך, אולם רק במשמעות המושאלת (כמטאפורה לעמי ישראל ויהודה שהאל אינו מגן עליהם כביכול). באכדית (תעודות w:he:מארי):‏ almānu(m)‎ (אלמן); למידע נוסף על הגזרון ראו אלמנה, סעיף גזרון.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: אלמנות
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אלמן

אִלְמֵן

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אלמן
שורש וגזרה א־ל־מ־ן
בניין פִּעֵל
  1. לשון חז"ל גרם לאשתו להיות כאלמנה.

גזרון

עריכה
  • גזירת פועל משם-העצם אלמנה (דנומינציה).