אלמון
אַלְמוֹן
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אלמון |
הגייה* | almon |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־ל־ם |
דרך תצורה | משקל קַטְלוֹן |
נטיות |
גזרון
עריכהבאוגריתית: 𐎜𐎍𐎎𐎐 (אֻלמן). בא בצירוף: 𐎁𐎄𐎅𐎟𐎃𐎉𐎟𐎘𐎋𐎍𐎟𐎁𐎄𐎅𐎟𐎃𐎉𐎟𐎜𐎍𐎎𐎐 (בידו חוטר שכול, בידו חוטר אלמון), כמו בצירוף בספר ישעיהו ”שְׁכוֹל וְאַלְמֹן“ (ישעיהו מז, פסוק ט), ובתקבולת ”לֹא אֵשֵׁב אַלְמָנָה, וְלֹא אֵדַע שְׁכוֹל“ (ישעיהו מז, פסוק ח).[1] צירופים כאלה, כמו עשרות אחרים, סייעו לפרופ' קאסוטו להוכיח שספרות המקרא היא המשכה הישיר של הספרות הכנענית-אוגריתית.[2]
מילים נרדפות
עריכההערות שוליים
עריכה- ↑ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 401, 412; לוחות UT 52
- ↑ משה הלד,"עוד זוגות מלים מקבילות במקרא ובכתבי אוגרית", לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה, י"ח ג'/ד' (תשי"ב-תשי"ג), עמ' 147