יש להוסיף לדף זה את הערכים: אִלְמוּן (הפיכת אדם לאלמן או אלמנה), אִלָּמוֹן (אֵלֶם, שתיקה ממושכת).

אַלְמוֹן

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אלמון
הגייה* almon
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ל־ם
דרך תצורה משקל קַטְלוֹן
נטיות
  1. מצבו האישי של אדם ששָׁכַל את זוגו.
    • ”וְתָבֹאנָה לָּךְ שְׁתֵּי אֵלֶּה רֶגַע בְּיוֹם אֶחָד שְׁכוֹל וְאַלְמֹן כְּתֻמָּם בָּאוּ עָלַיִךְ בְּרֹב כְּשָׁפַיִךְ בְּעָצְמַת חֲבָרַיִךְ מְאֹד“ (ישעיהו מז, פסוק ט)

גזרון

עריכה

באוגריתית: 𐎜𐎍𐎎𐎐 (אֻלמן). בא בצירוף: 𐎁𐎄𐎅𐎟𐎃𐎉𐎟𐎘𐎋𐎍𐎟𐎁𐎄𐎅𐎟𐎃𐎉𐎟𐎜𐎍𐎎𐎐 (בידו חוטר שכול, בידו חוטר אלמון), כמו בצירוף בספר ישעיהו ”שְׁכוֹל וְאַלְמֹן“ (ישעיהו מז, פסוק ט), ובתקבולת ”לֹא אֵשֵׁב אַלְמָנָה, וְלֹא אֵדַע שְׁכוֹל (ישעיהו מז, פסוק ח).[1] צירופים כאלה, כמו עשרות אחרים, סייעו לפרופ' קאסוטו להוכיח שספרות המקרא היא המשכה הישיר של הספרות הכנענית-אוגריתית.[2]

מילים נרדפות

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 401, 412; לוחות UT 52
  2. משה הלד,"עוד זוגות מלים מקבילות במקרא ובכתבי אוגרית", לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה, י"ח ג'/ד‎' (תשי"ב-תשי"ג), עמ' 147