Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: שִׁכֵּל.

שֵׂכֶל, שֶׂכֶלעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שכל
הגייה* sekhel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׂ־כ־ל א
דרך תצורה משקל קֵטֶל, משקל קֶטֶל
נטיות
  1. הכושר של האדם להבין, להכיר סיבה ותוצאה.
    • ”וְשֵׁם הָאִישׁ נָבָל וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ אֲבִגָיִל וְהָאִשָּׁה טוֹבַת-שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר וְהָאִישׁ קָשֶׁה וְרַע מַעֲלָלִים וְהוּא כָלִבִּי.“ (שמואל א׳ כה, פסוק ג)
    • ”רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה שֵׂכֶל טוֹב לְכָל-עֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד.“ (תהלים קיא, פסוק י)
    • לְפִי-שִׂכְלוֹ יְהֻלַּל-אִישׁ וְנַעֲוֵה-לֵב יִהְיֶה לָבוּז משלי
    • ”וְעַל-שִׂכְלוֹ וְהִצְלִיחַ מִרְמָה בְּיָדוֹ וּבִלְבָבוֹ יַגְדִּיל וּבְשַׁלְוָה יַשְׁחִית רַבִּים וְעַל-שַׂר-שָׂרִים יַעֲמֹד וּבְאֶפֶס יָד יִשָּׁבֵר.“ (דניאל ח, פסוק כה)
    • ”וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא.“ (נחמיה ח, פסוק ח)
    • ”אַךְ יִתֶּן-לְּךָ יְהוָה שֵׂכֶל וּבִינָה וִיצַוְּךָ עַל-יִשְׂרָאֵל וְלִשְׁמוֹר אֶת-תּוֹרַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.“ (דברי הימים א׳ כב, פסוק יב)

גיזרוןעריכה

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: חכמה

שָׂכַלעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שכל
שורש וגזרה שׂ־כ־ל א
בניין קל (פָּעַל)
  1. לשון המקרא היה בעל הבנה.
    • ”וַיֵּצְאוּ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים וַיְהִי מִדֵּי צֵאתָם שָׂכַל דָּוִד מִכֹּל עַבְדֵי שָׁאוּל וַיִּיקַר שְׁמוֹ מְאֹד.“ (שמואל א׳ יח, פסוק ל)

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.

מילים נרדפותעריכה

ראו גםעריכה

שִׂכֵּלעריכה

דף זה מופיע ברשימת הערכים הדורשים שכתוב.

ייתכנו לכך סיבות אחדות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לויקימילון, או שהערך נראה מועתק אך לא ידוע מהיכן. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד הדף לא תוקן. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, תוכלו לציין זאת בדף השיחה שלו.



ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שיכל
שורש וגזרה שׂ־כ־ל א, שלמים
בניין פִּעֵל
  1. החליף תוך כדי היפוך או הצלבה.
    • ”וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְהוּא הַצָּעִיר וְאֶת שְׂמֹאלוֹ עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה שִׂכֵּל אֶת יָדָיו כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר.“ (בראשית מח, פסוק יד)

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.

פרשנים מפרשיםעריכה

  • רש"י ורוב הפרשנים מפרשים על פי תרגום אונקלוס שאין "שיכל" שם ל"הפיכת" הידיים אלא המילה "שיכל" מתייחסת להשכלה ולהתחכמות שהיתה בהפיכת הידיים. מה שאומר שמוצאה של המילה היא בשם העצם "שכל".
  • לעומתם הרשב"ם מפרש שהמילה "שיכל" מתייחסת ל"עיקום" ול"אי-הנורמליות" שבהפיכת הידיים. והוא מוסיף שהשורש הוא "סכל" – ההיפך של השורש "שכל". סכל פירושו "חסר אינטליגנציה" ובלשונו של הרשב"ם: "אדם מעוקם ונפתל. לפי הרשב"ם פירוש המילה "שיכל" הוא הפעיל משהו תוך כדי עיקום והיפוך מהטבעיות והנורמליות.

נגזרותעריכה

שָׁכַלעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שכל
שורש וגזרה שׁ־כ־ל
בניין קל (פָּעַל)
  1. איבד צאצא בחייו.
    • ”...וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת-אֲחִיכֶם אַחֵר וְאֶת-בִּנְיָמִין וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי.“ (בראשית מג, פסוק יד)
    • כאב ששכל בן במלחמת ששת הימים, הוא יודע היטב מהי ההרגשה של שכול.

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה במקרא פעמיים בלבד, בפסוק לעיל.
  • אוגריתית שכּל ṯkl בהוראת חסך ילדים,עקרות[1]
  • ערבית , תָ'קילה (שכילה) ثَكِلَ בהוראת שכול.

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: שכול

סמוכיןעריכה

  1. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 890 : ṯkl