שכול

יש להוסיף לדף זה את הערך: שִכּוּל.

שְׁכוֹל

מצב של אבל בו נמצא מי שילדוֹ מת.
- ”וְעַתָּה שִׁמְעִי-זֹאת עֲדִינָה הַיּוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח הָאֹמְרָה בִּלְבָבָהּ אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד לֹא אֵשֵׁב אַלְמָנָה וְלֹא אֵדַע שְׁכוֹל.“ (ישעיהו מז, פסוק ח)
- "וְכָל אֲשֶׁר אֶתְמוֹל / יָדַע מַכְאוֹב וּשְׁכוֹל; / לֹא עוֹד יֵדַע שַׁלֶּכֶת וּקְרָב." (פְּרָחִים בַּקָּנֶה, מאת דודו ברק)
- ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, נאם ראש אכ"א, והדגיש כי משפחות השכול הינן חלק בלתי נפרד מצה"ל, כצבא העם.

השורש שׁ־כ־ל נגזר כנראה משורש שמי קדום (מקבילות באוגריתית: תכל, ארמית: תְּכֵיל, ערבית: ת'כל) והוא מופיע בתנ"ך בהקשרים של מות פרי בטן ולכן מתייחס לרוב לנשים או נקבות בעלי חיים.
בעברית החדשה חלו צמצום והרחבה במשמעות השורש, והוא משמש בעיקר בקשר למוות במסגרת הצבא, אך לא רק עבור הורים שאיבדו את צאצאיהם, אלא לכלל בני המשפחה אחרים ואף חברות, קהילות וגופים גדולים יותר.

ערך בוויקיפדיה: שכול

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שכול
הגייה^*	shakul
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	שׁ־כ־ל
דרך תצורה	משקל קַטּוּל
נטיות	ר׳ שַׁכּוּלִים; נ׳ שַׁכּוּלָה, נ"ר שַׁכּוּלוֹת

מי שיַלדוֹ מת, מי שיַלדוֹ נהרג (למשל בעת שירותו הצבאי).
- ”לָכֵן תֵּן אֶת-בְּנֵיהֶם לָרָעָב וְהַגִּרֵם עַל-יְדֵי-חֶרֶב וְתִהְיֶנָה נְשֵׁיהֶם שַׁכֻּלוֹת וְאַלְמָנוֹת וְאַנְשֵׁיהֶם יִהְיוּ הֲרֻגֵי מָוֶת בַּחוּרֵיהֶם מֻכֵּי-חֶרֶב בַּמִּלְחָמָה.“ (ירמיהו יח, פסוק כא)
- ”שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים שֶׁעָלוּ מִן-הָרַחְצָה שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם.“ (שיר השירים ו, פסוק ו)
- האב השכול עלה לבמה לשאת דברים לזכר בנו שנפל בקרב.
- ארגון "יד לבנים" מסייע למשפחות שכולות.

ר' בערך שְׁכוֹל לעיל. מצויה בצורה יחידאית - ”בְּנֵי שִׁכֻּלָיִךְ“ (ישעיהו מט, פסוק כ) כדמוי בצורת נחמה עבור ציון, שבימי גלותה ניבאו לה לידת-שכול ,לידת מוות.

ערך בוויקיפדיה: יד לבנים