חָכְמָה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חוכמה
הגייה* khokhma
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ח־כ־ם
דרך תצורה משקל קָטְלָה
נטיות ר׳ חָכְמוֹת, חָכְמַת־
  1. יכולת הבנה גבוהה, היכולת לקבל החלטות שקולות ולשפוט דברים על־פי דעת או ניסיון.
  2. [סלנג] קונץ, דבר־מה הנאמר לשם התרסה או כדי להצחיק.

גיזרון עריכה

  • מקור המילה במקרא. מן חכם. מילה מקבילה בערבית מאותו שורש حِكْمة (הגייה: חִכְּמָה).

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: חוכמה
  • רוביק רוזנטל, חכמה, הזירה הלשונית


השורש חכם

השורש ח־כ־ם הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית אינטלגנציה. יכולת שכלית.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים עריכה

ח־כ־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָכַם חָכָם יֶחְכַּם חֲכַם לַחְכֹּם
נִפְעַל נֶחְכַּם/נֶחֱכַם נֶחְכָּם/נֶחֱכָם יֵחָכֵם הֵחָכֵם לְהֵחָכֵם
הִפְעִיל הֶחְכִּים מַחְכִּים יַחְכִּים הַחְכֵּם לְהַחְכִּים
הֻפְעַל הֻחְכַּם/הׇחְכַּם מֻחְכָּם/מׇחְכָּם יֻחְכַּם/יׇחְכָּם -אין- -אין-
פִּעֵל חִכֵּם מְחַכֵּם יְחַכֵּם חַכֵּם לְחַכֵּם
פֻּעַל חֻכַּם מְחֻכָּם יְחֻכַּם -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַכֵּם מִתְחַכֵּם יִתְחַכֵּם הִתְחַכֵּם לְהִתְחַכֵּם