חָכְמָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חוכמה
הגייה* chochma
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ח־כ־ם
דרך תצורה משקל קָטְלָה
נטיות ר׳ חָכְמוֹת, חָכְמַת־
  1. יכולת הבנה גבוהה, היכולת לקבל החלטות שקולות ולשפוט דברים על־פי דעת או ניסיון.
  2. [סלנג] קונץ, דבר־מה הנאמר לשם התרסה או כדי להצחיק.

גיזרוןעריכה

  • מקור המילה במקרא. מן חכם. מילה מקבילה בערבית מאותו שורש حِكْمة (הגייה: חִכְּמָה).

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: חוכמה
  • רוביק רוזנטל, חכמה, הזירה הלשונית


השורש חכם

השורש ח־כ־ם הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית אינטלגנציה. יכולת שכלית.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעליםעריכה

ח־כ־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- חָכָם -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל נֶחְכַּם נֶחְכָּם יֵחָכֵם הֵחָכֵם לְהֵחָכֵם
הִפְעִיל הֶחְכִּים מַחְכִּים יַחְכִּים הַחְכֵּם לְהַחְכִּים
הֻפְעַל הֻחְכַּם מֻחְכָּם יֻחְכַּם -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- מְחֻכָּם -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַכֵּם מִתְחַכֵּם יִתְחַכֵּם הִתְחַכֵּם לְהִתְחַכֵּם