קוּנְץ עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קונץ
הגייה* kunts
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה שאילה
נטיות ר׳  קוּנְצִים
  1. [סלנג] מעשה מפליא של זריזות ידיים וחשיבה.
    • הקוסם הציג קונץ של הוצאת מטבעות מן האזן.
  2. [סלנג] בהשאלה מן (1): תחבולה, דרך מיוחדת ולא שגרתית להשגת המטרה או לפתרון בעיה, בדרך כלל דרך מהירה וקלה יותר.
    • "אמרו לו שהחיים זה לא משחק / וקונצים פה אין. / אמרו לו שהוא מוכרח להיות חזק / כי אוי למסכן." (אמרו לו, מאת פלויצ'יני, בתרגום עלי מוהר)
    • הכן את שעוריך עכשיו ובלי קונצים.

מקור עריכה

  • מיידיש: קונץ, מגרמנית: Kunst - אומנות, מעשה של חריצות וגם טריק.

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

  • אנגלית: trick‏‏‏‏

ראו גם עריכה