השורש ח־כ־ם הוא שורש מגזרת השלמים.
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
אינטלגנציה. יכולת שכלית.
|
גזרה |
|
הופיע לראשונה בלשון |
במקרא
|
ח־כ־ם
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
חָכַם
|
חָכָם
|
יֶחְכַּם
|
חֲכַם
|
לַחְכֹּם
|
נִפְעַל
|
נֶחְכַּם/נֶחֱכַם
|
נֶחְכָּם/נֶחֱכָם
|
יֵחָכֵם
|
הֵחָכֵם
|
לְהֵחָכֵם
|
הִפְעִיל
|
הֶחְכִּים
|
מַחְכִּים
|
יַחְכִּים
|
הַחְכֵּם
|
לְהַחְכִּים
|
הֻפְעַל
|
הֻחְכַּם/הׇחְכַּם
|
מֻחְכָּם/מׇחְכָּם
|
יֻחְכַּם/יׇחְכָּם
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
חִכֵּם
|
מְחַכֵּם
|
יְחַכֵּם
|
חַכֵּם
|
לְחַכֵּם
|
פֻּעַל
|
חֻכַּם
|
מְחֻכָּם
|
יְחֻכַּם
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְחַכֵּם
|
מִתְחַכֵּם
|
יִתְחַכֵּם
|
הִתְחַכֵּם
|
לְהִתְחַכֵּם
|