בִּינָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בינה
הגייה* bina
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ב־י־ן
דרך תצורה משקל קְטִילָה
נטיות בִּינַת־; ר׳ בִּינוֹת
עשר הספירות

כח"ב: כתר | חכמה | בינה
חג"ת: חסד | גבורה | תפארת
נהי"מ: נצח | הוד | יסוד | מלכות

  1. תבונה, עוצם תודעתי מרובד; הכושר להסיק על פי דברים נסיבתיים או עקיפים, ודרכם לשאוב ולשחזר באופן מעשי את סוגיות הליבה.
    • ”וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה...“ (דברים ד, פסוק ו)
    • ”...כִּי לֹא עַם-בִּינוֹת הוּא עַל-כֵּן לֹא-יְרַחֲמֶנּוּ עֹשֵׂהוּ וְיֹצְרוֹ לֹא יְחֻנֶּנּוּ.“ (ישעיהו כז, פסוק יא)
    • ”בְּטַח אֶל-יְהוָה בְּכָל-לִבֶּךָ; וְאֶל-בִּינָתְךָ אַל-תִּשָּׁעֵן.“ (משלי ג, פסוק ה)
    • ”מוּסַר כְּלִמָּתִי אֶשְׁמָע; וְרוּחַ מִבִּינָתִי יַעֲנֵנִי.“ (איוב כ, פסוק ג)
    • ”וְכֹל דְּבַר חָכְמַת בִּינָה אֲשֶׁר-בִּקֵּשׁ מֵהֶם הַמֶּלֶךְ וַיִּמְצָאֵם עֶשֶׂר יָדוֹת עַל כָּל-הַחַרְטֻמִּים הָאַשָּׁפִים אֲשֶׁר בְּכָל-מַלְכוּתוֹ.“ (דניאל א, פסוק כ)
    • ”...וּמְקָרַבְתּוֹ לִידֵי זְכוּת, וְנֶהֱנִין מִמֶּנּו עֵצָה וְתוּשִׁיָּה בִּינָה וגְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, פסוק יד) לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה; אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה.“ (משנה, מסכת אבותפרק ו, משנה א)
  2. [קבלה יהודית] סְפִירָה נשגבת ביותר בספרות הקבלית; מקבילה לאות ה' הראשונה, בשם הוי' – ולעתים מיוחסת בפני עצמה לפרצוף אלקי בעליונים. לעתים מכונה בשם–תבונה. נחשבת לפן נשי באלקות.
  3. שם פרטי לנקבה.

גיזרון

עריכה
  • שם פעולה מן הפועל בָּן. שואב גם מן השורש ב-נ-ה (היכולת לבנות ידיעה תועלתית מתוך פרטי פרטים)

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: בינה (קבלה)


השורש בין

השורש ב־י־ן הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים

עריכה
ב־י־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּן בָּן יָבִין בִּין לָבִין
נִפְעַל נָבוֹן נָבוֹן יִבּוֹן הִבּוֹן לְהִבּוֹן
הִפְעִיל הֵבִין מֵבִין יָבִין הָבֵן לְהָבִין
הֻפְעַל הוּבַן מוּבָן יוּבַן -אין- -אין-
פִּעֵל בּוֹנֵן מְבוֹנֵן יְבוֹנֵן בּוֹנֵן לְבוֹנֵן
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְבּוֹנֵן מִתְבּוֹנֵן יִתְבּוֹנֵן הִתְבּוֹנֵן לְהִתְבּוֹנֵן

הערה

עריכה
  • בצורת הֶעבר של בניין קל, מופיעה הטיה עם תנועה חוצצת: ”בִּשְׁנַת אַחַת לְמָלְכוֹ, אֲנִי דָּנִיֵּאל, בִּינֹתִי בַּסְּפָרִים...“ (דניאל ט, פסוק ב). אולם האקדמיה ללשון העברית פסלה הטיה זו, שורש זה ושורשי ע"וי יוטו בלא תנועה חוצצת בזמן העבר; בָּנוּ, בַּנְתִּי, בַּנְתְּ וכו'...

כללי האקדמיה בהטיית פעלים שונים מהגזרות ע"ע וע"וי