לבה
(הופנה מהדף ליבה)
לַבָּה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | לבה |
| הגייה* | laba |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ל־ב־ב |
| דרך תצורה | משקל קַטְלָה |
| נטיות | לַבַּת־ |
- לשון המקרא להבת האש.
- עברית חדשה חומר סלעי מותך, בעל טמפרטורה גבוהה מאוד (650-1200°C), המתפרץ מתוך לעו של הר הגעש. כשהיא עודנה בבטן־האדמה, היא קרויה מגמה.
- "נִבְרַח לְצִ'יִלי, הוֹפּ, כֻּלָּנוּ! / אַךְ שָׁם יֶשְׁנָם הֲרֵי ווּלְקָנוֹ, / רוֹתַחַת לַבָּה בְּגַלִּים. / מֵתִים מִזֶּה? לֹא, רַק נִצְלִים." (וֵנֵצוּאֵלָה, מאת דן אלמגור)
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל[1]. קרוב אל להבה.
- ע"פ הנ"ל ועל פי המילה מאיטלקית: lava – בניב של נפולי: שֶׁצֶף; מהפועל lavare – לשטוף. לפי גיזרון זה יש המעדיפים את הצורה לָבָה.
צירופים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: lava
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: לבה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לבה |
סימוכין
עריכה- ↑ "לַבָּה", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 3827)
לִבָּה א
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ליבה |
| הגייה* | liba |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ל־ב־ב |
| דרך תצורה | משקל קִטְלָה |
| נטיות | לִבַּת־, ר׳ לִבּוֹת |
.jpg)
- (יש לשכתב פירוש זה): החלק הפנימי.
- דגם אידיאלי לשימוש יום-יומי, שזכה לכינוי "המעבד היותר טוב". מדובר במעבד 4 ליבות, מה שהופך אותו לאידיאלי לשימוש אינטנסיבי.
(יאיר ורדי, "איך לבחור מעבד למחשב? המדריך המקיף". MyList, 20/12/2022)
- דגם אידיאלי לשימוש יום-יומי, שזכה לכינוי "המעבד היותר טוב". מדובר במעבד 4 ליבות, מה שהופך אותו לאידיאלי לשימוש אינטנסיבי.
גיזרון
עריכה- צורת נקבה מן לב
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק הבא: ”מָה אֲמֻלָה לִבָּתֵךְ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה...“ (יחזקאל טז, פסוק ל)
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: core
ראו גם
עריכה- הוסיפו לכאן קישורים למונחים קרובים בוויקימילון.
קישורים חיצוניים
עריכה| ערך בוויקיפדיה: ליבה |
לִבָּה ב
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | ליבה |
| שורש וגזרה | ל־ב־י/ה |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון חז"ל הגביר את עוצמת האש. (גם בהשאלה)
- ”אֶחָד הֵבִיא אֶת הָעֵצִים, וְאֶחָד הֵבִיא אֶת הָאוּר, הַמֵּבִיא אֶת הָאוּר חַיָּב; בָּא אַחֵר וְלִבָּה, הַמְּלַבֶּה חַיָּב; לִבְּתָה הָרוּחַ, כֻּלָּן פְּטוּרִין.“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ו, משנה ד)