קלפה
קְלִפָּה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קליפה |
| הגייה* | klipa |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ק־ל־ף |
| דרך תצורה | משקל קְטִלָּה |
| נטיות | ר׳ קְלִפּוֹת (קְלִפִּין); קְלִפַּת־, ר׳ קְלִפֵּי־ |
- לשון חז"ל החלק החיצוני המצוי ברוב גידולי הקרקע וביצים שעוטף ומגן על תוכם, בין אם ראוי לאכילה ובין אם לאו.
- ”קְלִפֵּי רִמּוֹן וְהַנֵּץ שֶׁלּוֹ, קְלִפֵּי אֱגוֹזִים וְהַגַּלְעִינִין, יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ז, משנה ג)
- ”הַמּוֹצִיא אֳכָלִים כַּגְּרוֹגֶרֶת, חַיָּב, וּמִצְטָרְפִים זֶה עִם זֶה, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁווּ בְשִׁעוּרֵיהֶן, חוּץ מִקְּלִפֵּיהֶן וְגַרְעִינֵיהֶן וְעֻקְצֵיהֶן וְסֻבָּן וּמֻרְסָנָן; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, חוּץ מִקְּלִפֵּי עֲדָשִׁים שֶׁמִּתְבַּשְּׁלוֹת עִמָּהֶן.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ז, משנה ד)
- ”האפרסקין והאסטרובלין משייעשו קליפה [...] באי זו קליפה אמרו בקליפה תחתונה שעל גבי אוכל [...] שקדים מתוקין משתפרוש קליפתן החיצונה“ (תוספתא, מסכת מעשרות – פרק א, הלכה ב)
- ”ר' דוסא אומ' כביצה אוכלין כמוה וכקליפתה וחכמ' אומ' חוץ מקליפתה“ (תוספתא, מסכת עדיות – פרק א, הלכה יב)
- ”ייחור של תאנה שנפשח ומעורה בקליפה קטנה אם יכול לחיות הימנה טמא“ (תוספתא, מסכת כלים – פרק א, הלכה יג)
- לשון ימי הביניים [קבלה] כינוי לכוחות ומאפיינים רוחנים שליליים או שאינם טובים בשלמות שטפלים אל הקדושה ונסמכים לה.
גיזרון
עריכה- מהפועל קָלַף או קִלֵּף. השורש כנראה מארמית להמחשה קשקשי הדגים בארמית גם קליפות. לפי ההגיה שהשתרשה בפ"א דגושה התקבל הכתיב החסר.
- מיוונית: kélūphos) κέλῡφος), נגזרת של הפועל kalúptō) καλύπτω) – אכסה.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהתרגום
עריכה- κέλυφος (תעתיק: kélyfos)
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: קליפה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קליפות |
| השורש קלף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|