קלף
קְלָף
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קלף |
| הגייה* | klaf |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ק־ל־ף |
| דרך תצורה | משקל קְטָל |
| נטיות | ר׳ קְלָפִים |
- יריעה מעור בהמה מעובד שפוצל לשתי שכבותיו [1] השכבה הדקה היא הקלף, עליה נכתבו תפילין [2]
- ”עוֹר, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קָמֵיעַ; קְלַף, כְּדֵי לִכְתֹּב עָלָיו פָּרָשָׁה קְטַנָּה שֶׁבַּתְּפִלִּין, שֶׁהִיא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל; דְּיוֹ, כְּדֵי לִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ח, משנה ג)
- כרטיס ניר המשמש למשחקי מזל.
- בחפיסה תקנית יש 52 קלפים.
גיזרון
עריכהצירופים
עריכהנגזרות
עריכהתרגום
עריכה1
- אנגלית: parchment
2
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: קלף |
| ערך בוויקיפדיה: קלף משחק |
קָלַף
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | קלף |
| שורש וגזרה | ק־ל־ף, גזרת השלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- הסיר את השכבה העליונה, הסיר את הקליפה.
- ”גַּת שֶׁל אֶבֶן שֶׁזִּפְּתָהּ גּוֹי, מְנַגְּבָהּ וְהִיא טְהוֹרָה; וְשֶׁל עֵץ – רַבִּי אוֹמֵר, יְנַגֵּב, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יִקְלוֹף אֶת הַזֶּפֶת; וְשֶׁל חֶרֶס אַף עַל פִּי שֶׁקָּלַף אֶת הַזֶּפֶת, הֲרֵי זוֹ אֲסורָה.“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ה, משנה יא)
- ”כן… ובכן היכן אני עומד?.. כן, פה… כשהיו מתחילים להסיק את התנור, לקלוף את תפוחי־האדמה ולנקות את הדגים המלוחים, היתה באה בתוך כך המקהלה שלנו.“ (השמחה מלפנים, מאת זלמן יצחק אנכי, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכה- השורש נפוץ מארמית ובלשון חז"ל.
- גסניוס, במילונו הבבלי-ארמי גרס שמן שורש "ק-ל-פ" נגזרת התיבה המקראית שמופיעה בלשון ריבוי ”וְכֵילַפּוֹת יַהֲלֹמוּן“ (תהלים עד, פסוק ו) בהוראת -" בקרדום יהלמו (=יקלפו)" ."כֵילַפּא" שמשה לניפוץ אבני בית המקדש, וגרמה להרס פנים-המבנה [3].
- השוו מן ערבית הפועַל, כַּלאפַה كَلَّفَ בהוראת - להקשות,להגביל.
מילים נרדפות
עריכהנגזרות
עריכהתרגום
עריכה
| השורש קלף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|