נְיָר עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נייר
הגייה* neyar, nyar, niyar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־י־ר
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות נְיַר־; ר׳ נְיָרוֹת
 
דף נייר
 
ניירות
  1. מוצר המורכב מסיבי תאית מעובדים לכדי משטח דקיק, גמיש וחלק המיועד לשם רישום וכתיבה.
    • ”אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד יֶלֶד לְמָה הוּא דוֹמֶה, לִדְיוֹ כְתוּבָה עַל נְיָר חָדָשׁ; וְהַלּוֹמֵד זָקֵן לְמָה הוּא דוֹמֶה, לִדְיוֹ כְתוּבָה עַל נְיָר מָחוּק.“ (משנה, מסכת אבותפרק ד, משנה כ)
  2. בהשאלה: מסמך רשמי, תעודה.
    • "וכשנפטרה לאה, לקח לוי אותו הכרך מן השפחה, ולא עיין אם היו בו שטרות או ניירות (ופירות), ונתנו לשמעון אבי שאול זה." (שו"ת הרא"ש, כלל סו, סימן ג)

גיזרון עריכה

  • לשון חז"ל מאכדית: niāru. ראו גם פירוט בערך דף.

פרשנים מפרשים עריכה

צירופים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: נייר
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נייר

נִיר א עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ניר
הגייה* nir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־י־ר
דרך תצורה משקל קִיל
נטיות ר׳ נִירִים
 
ניר
  1. לשון המקרא שדה חרוש.
  2. שם פרטי לזכר

גיזרון עריכה

  • מקור המילה הוא שֵמי ועניינו עוֹל אותו מניחים על צמד שוורים, לרוב לשם חרישת האדמה. אכדית nīru 'עול', ארמית ניר או נירא 'עול',[1] ארמית־סורית ܢܝܪܐ (נירא) 'עול', ערבית نير (ניר) 'עול'. סוואהילית - nira. ובכן, אונקלוס מתרגם עברית עול לארמית ניר או נירא:[2] ”אֲשֶׁר לֹא מָשְׁכָה בְּעֹל (דברים כא, פסוק ג) = ”דְּלָא נְגַדַת בְּנִיר (אונקלוס על דברים כאפסוק ג).

פרשנים מפרשים עריכה

  • רד"ק: והניר היא חרישת השדה קודם הזריעה ובחרישה ההיא יעקרו הקוצים והעשבים הרעים מן השדה ויהיה ראוי לזריעה אחר כן.

תרגום עריכה

ראו גם עריכה


השורש ניר

בבניין קל השורש נ-י-ר ניטה על דרך גזרת נע"ו/י, ואילו בבניין נפעל ניטה על דרך גזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים עריכה

נ־י־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָר נָר יָנִיר נִיר לָנִיר
נִפְעַל נוֹנַר מְנוֹנָר -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הִפְעִיל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
פִּעֵל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-

נִיר ב עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ניר
הגייה* nir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ו־ר
דרך תצורה משקל קִיל
נטיות ר׳ נִירִים
  1. לשון המקרא שלטון.
    • ”כִּי לְמַעַן דָּוִד נָתַן ה' אֱלֹהָיו לוֹ נִיר בִּירוּשָׁלִָם לְהָקִים אֶת בְּנוֹ אַחֲרָיו וּלְהַעֲמִיד אֶת יְרוּשָׁלִָם.“ ((מלכים א טו, פסוק ד)

גיזרון עריכה

  • צורה משנית של המילה נֵר. המילה בהקשרה המקראי באה לסמל את אור המלכות.

פרשנים מפרשים עריכה

  • רש"י: ניר - ממשלה וניר לשון עול.
  • רד"ק: ניר בחיר"ק כמו בצר"י על דרך "ערכתי נֵר למשיחי" ויונתן תרגם מלכו, וכן תרגם אונקלוס ונירם ומלכו."
  • מצודת דוד: ניר - ר"ל מלך מושל וכה"א ערכתי נר למשיחי (תהלים קל"ב) ויקרא המלך כן על שם שמשפיע ומאיר ובאורו נראה אור.
  • מצודת ציון: ניר - כמו נר ור"ל מלכות.
  • רלב"ג: ניר בירושלם - ניר הוא הארץ הנעבדת באופן שיהיו הצמחים אשר בה פרים ובזה יאמר כי לולא דוד לא היה השם יתברך נותן לו בירושלם זרע שימשול בו להעמיד את ירושלם והוא אסא.

נִיר ג עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ניר
הגייה* nir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. חורים בקורת הנול בהם מעבירים את חוטי השתי.
    • ”אבות מלאכות ארבעים חסר אחת ... והעושה שתי בתי נירין (שבת עג, פסוק א)

צירופים עריכה

  1. יסטרוב, CAL.
  2. 5 פעמים: CAL וגם ויקרא כו יג.