נְיָרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נייר
הגייה* nyar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־י־ר
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות נְיַר־; ר׳ נְיָרוֹת
 
דף נייר
 
ניירות
  1. משטח דקיק וחלק עשוי סיבי תאית מעובדים המיועד לכתיבה, לדפוס, לאמנות, ועוד.
    • ”הַלּוֹמֵד יֶלֶד לְמָה הוּא דוֹמֶה, לִדְיוֹ כְתוּבָה עַל נְיָר חָדָשׁ; וְהַלּוֹמֵד זָקֵן לְמָה הוּא דוֹמֶה, לִדְיוֹ כְתוּבָה עַל נְיָר מָחוּק.“ (משנה, מסכת אבותפרק ד, משנה כ)
  2. מסמך רשמי, תעודה.
    • "וכשנפטרה לאה, לקח לוי אותו הכרך מן השפחה, ולא עיין אם היו בו שטרות או ניירות (ופירות), ונתנו לשמעון אבי שאול זה." (שו"ת הרא"ש, כלל סו, סימן ג)

גיזרוןעריכה

  • לשון חז"ל מאכדית: niāru.

פרשנים מפרשיםעריכה

  • "נייר - של עשבים שכותשים אותם ועושים כמין עור" (פירוש ר' עובדיה מברטנורא על המשנה, מסכת סוטה, פרק ב, משנה ד)
  • "נייר עשוי מעשבים על ידי דבק שקורין גלו"ד." (פירוש רש"י על התלמוד הבבלי, מסכת פסחים, דף מב, עמוד ב)

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

  • איטלקית: carta‏‏‏‏
  • אנגלית: paper‏‏‏‏
  • אספרנטו: papero‏‏‏‏
  • גרמנית: Papier‏‏‏‏
  • טורקית: kağıt‏‏‏‏
  • ספרדית: papel‏‏‏‏
  • ערבית: ورقة‏‏‏‏
  • צרפתית: papier‏‏‏‏
  • רומנית: hârtie‏‏‏‏
  • רוסית: бумага‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: נייר
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נייר

נִיר אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ניר
הגייה* nir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־י־ר
דרך תצורה משקל קִיל
נטיות ר׳ נִירִים
 
ניר
  1. שדה חרוש.
  2. שם פרטי לזכר

גיזרוןעריכה

  • מקור המילה הוא שֵמי ועניינו עוֹל אותו מניחים על צמד שוורים, לרוב לשם חרישת האדמה. אכדית, שומרית - niru; ארמית־סורית, סוואהילית - nira; ערבית - نِير (nir).

פרשנים מפרשיםעריכה

  • רד"ק: והניר היא חרישת השדה קודם הזריעה ובחרישה ההיא יעקרו הקוצים והעשבים הרעים מן השדה ויהיה ראוי לזריעה אחר כן.

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


השורש ניר

בבניין קל השורש נ-י-ר ניטה על דרך גזרת נע"ו/י, ואילו בבניין נפעל ניטה על דרך גזרת נפ"יו.

נטיות הפעליםעריכה

נ־י־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָר נָר יָנִיר נִיר לָנִיר
נִפְעַל נוֹנַר מְנוֹנָר -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הִפְעִיל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
פִּעֵל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-

נִיר בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ניר
הגייה* nir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ו־ר
דרך תצורה משקל קִיל
נטיות ר׳ נִירִים
  1. לשון המקרא שלטון.
    • ”כִּי לְמַעַן דָּוִד נָתַן ה' אֱלֹהָיו לוֹ נִיר בִּירוּשָׁלִָם לְהָקִים אֶת בְּנוֹ אַחֲרָיו וּלְהַעֲמִיד אֶת יְרוּשָׁלִָם.“ ((מלכים א טו, פסוק ד)

גיזרוןעריכה

  • צורה משנית של המילה נֵר. המילה בהקשרה המקראי באה לסמל את אור המלכות.

פרשנים מפרשיםעריכה

  • רש"י: ניר - ממשלה וניר לשון עול.
  • רד"ק: ניר בחיר"ק כמו בצר"י על דרך "ערכתי נֵר למשיחי" ויונתן תרגם מלכו, וכן תרגם אונקלוס ונירם ומלכו."
  • מצודת דוד: ניר - ר"ל מלך מושל וכה"א ערכתי נר למשיחי (תהלים קל"ב) ויקרא המלך כן על שם שמשפיע ומאיר ובאורו נראה אור.
  • מצודת ציון: ניר - כמו נר ור"ל מלכות.
  • רלב"ג: ניר בירושלם - ניר הוא הארץ הנעבדת באופן שיהיו הצמחים אשר בה פרים ובזה יאמר כי לולא דוד לא היה השם יתברך נותן לו בירושלם זרע שימשול בו להעמיד את ירושלם והוא אסא.

נִיר געריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ניר
הגייה* nir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. חורים בקורת הנול בהם מעבירים את חוטי השתי.
    • ”אבות מלאכות ארבעים חסר אחת ... והעושה שתי בתי נירין (שבת עג, פסוק א)

צירופיםעריכה