ניר

תוכן עניינים

דף נייר

ניירות

משטח דקיק וחלק עשוי סיבי תאית מעובדים המיועד לכתיבה, לדפוס, לאמנות, ועוד.
- ”הַלּוֹמֵד יֶלֶד לְמָה הוּא דוֹמֶה, לִדְיוֹ כְתוּבָה עַל נְיָר חָדָשׁ; וְהַלּוֹמֵד זָקֵן לְמָה הוּא דוֹמֶה, לִדְיוֹ כְתוּבָה עַל נְיָר מָחוּק.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ד, משנה כ)
מסמך רשמי, תעודה.
- "וכשנפטרה לאה, לקח לוי אותו הכרך מן השפחה, ולא עיין אם היו בו שטרות או ניירות (ופירות), ונתנו לשמעון אבי שאול זה." (שו"ת הרא"ש, כלל סו, סימן ג)

"נייר - של עשבים שכותשים אותם ועושים כמין עור" (פירוש ר' עובדיה מברטנורא על המשנה, מסכת סוטה, פרק ב, משנה ד)
"נייר עשוי מעשבים על ידי דבק שקורין גלו"ד." (פירוש רש"י על התלמוד הבבלי, מסכת פסחים, דף מב, עמוד ב)

ערך בוויקיפדיה: נייר

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נייר

ניר

שדה חרוש.
- ”נִירוּ לָכֶם נִיר וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל קוֹצִים.“ (ירמיהו ד, פסוק ג)
- ”מרחיקין גורן קבוע מן העיר [...] מדלועיו ומקשואיו ומנטיעותיו ומנירו של חבירו חמשים אמה כדי שלא יזיק“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף כד, עמוד ב)
- ”הָבוּ הָנִיפוּ, נִירוּ לָכֶם נִיר, / חַג לַקָּמָה, עֵת רֵאשִׁית קָצִיר“ (שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה, מאת מתתיהו שלם בזֶמֶרֶשֶׁת)
- "מה הקול אני שומע/ וטירטור מפחיד, סואן?/ זה הטרקטור ניר גומע/ נומה בן, נומה בן." (שיר ערש נגבי, מאת יחיאל מוהר)
שם פרטי לזכר

מקור המילה הוא שֵמי ועניינו עוֹל אותו מניחים על צמד שוורים, לרוב לשם חרישת האדמה. אכדית, שומרית - niru; ארמית־סורית, סוואהילית - nira; ערבית - نِير (nir).

רד"ק: והניר היא חרישת השדה קודם הזריעה ובחרישה ההיא יעקרו הקוצים והעשבים הרעים מן השדה ויהיה ראוי לזריעה אחר כן.

בבניין קל השורש נ-י-ר ניטה על דרך גזרת נע"ו/י, ואילו בבניין נפעל ניטה על דרך גזרת נפ"יו.

לשון המקרא שלטון.
- ”כִּי לְמַעַן דָּוִד נָתַן ה' אֱלֹהָיו לוֹ נִיר בִּירוּשָׁלִָם לְהָקִים אֶת בְּנוֹ אַחֲרָיו וּלְהַעֲמִיד אֶת יְרוּשָׁלִָם.“ ((מלכים א טו, פסוק ד)

רש"י: ניר - ממשלה וניר לשון עול.
רד"ק: ניר בחיר"ק כמו בצר"י על דרך "ערכתי נֵר למשיחי" ויונתן תרגם מלכו, וכן תרגם אונקלוס ונירם ומלכו."
מצודת דוד: ניר - ר"ל מלך מושל וכה"א ערכתי נר למשיחי (תהלים קל"ב) ויקרא המלך כן על שם שמשפיע ומאיר ובאורו נראה אור.
מצודת ציון: ניר - כמו נר ור"ל מלכות.
רלב"ג: ניר בירושלם - ניר הוא הארץ הנעבדת באופן שיהיו הצמחים אשר בה פרים ובזה יאמר כי לולא דוד לא היה השם יתברך נותן לו בירושלם זרע שימשול בו להעמיד את ירושלם והוא אסא.

חורים בקורת הנול בהם מעבירים את חוטי השתי.
- ”אבות מלאכות ארבעים חסר אחת ... והעושה שתי בתי נירין“ (שבת עג, פסוק א)