תושיה
תּוּשִׁיָּה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | תושייה |
הגייה* | tushiya |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | י־ש־י/ה |
דרך תצורה | משקל תַּקְטֵלָה |
נטיות |
- לשון המקרא חכמה ותבונה עברית חדשה בעיקר קור־רוח. היכולת לפעול בצורה מיטבית גם בעת מצבים הרי־סכנה .
גיזרון
עריכה- על פי גסניוס, פירוש "תושייה" מן השורש י-ש-ה. השוו לשורשה של תיבת אשיה בהוראת: בסיס-איתן
- מלשון "יש" , נכתב בפרקי דרבי אליעזר - "מיד נתיעץ הקב"ה בתורה ששמה תושיה לברא את העולם" , ועל כך נאמר "תושייה היא עוד אחת משמות התורה".(פרקי דרבי אליעזר פרק ג פסוק ה)
- בהמשך מוגדרת התושייה כביזור סמכות בצורה נבונה בין הרשות המולכת לרשות המופקדת על החוכמה - "לִֽי־עֵ֭צָה וְתוּשִׁיָּ֑ה אֲנִ֥י בִ֝ינָ֗ה לִ֣י גְבוּרָֽה". מכאן אמרו חכמים: כל מלכות שאין לה יועצי-אמת, מלכותה לא תזכה לחסד שזכתה בו מלוכת בית-דוד .(יסטרוב, "תושייה".), ייסטרוב מוסיף כי משמעות המילה קשורה בבסיס "יש" או "ממשי".
פרשנים מפרשים
עריכהחז"ל קשרו לתֶּשִׁי והתיש למה נקראת תורה תושיה שמתשת כוחו של אדם.
ניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: resourcefulness
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: תושייה (תכונה) |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תושיה |