תּוּשִׁיָּהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תושייה
הגייה* tushiya
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש י־ש־י/ה
דרך תצורה משקל תַּקְטֵלָה
נטיות
  1. קור־רוח. היכולת לפעול בצורה מיטבית גם בעת מצבים הרי־סכנה .
    • ”לִי-עֵצָה, וְתוּשִׁיָּה; אֲנִי בִינָה, לִי גְבוּרָה“ (משלי ח, פסוק יד)
    • "אל אהב דעת חכמה, ותושייה הציב לפניו; ערמה ודעת הם ישרתוהו" (מגילת ברית דמשק, תעודות מדבר יהודה).

גיזרוןעריכה

  • על פי גסניוס, פירוש "תושייה" מן השורש י-ש-ה.
  • מלשון "יש" , נכתב בפרקי דרבי אליעזר - "מיד נתיעץ הקב"ה בתורה ששמה תושיה לברא את העולם" , ועל כך נאמר "תושייה היא עוד אחת משמות התורה".(פרקי דרבי אליעזר פרק ג פסוק ה)
  • בהמשך מוגדרת התושייה כביזור סמכות בצורה נבונה בין הרשות המולכת לרשות המופקדת על החוכמה - "לִֽי־עֵ֭צָה וְתוּשִׁיָּ֑ה אֲנִ֥י בִ֝ינָ֗ה לִ֣י גְבוּרָֽה". מכאן אמרו חכמים: כל מלכות שאין לה יועצי-אמת, מלכותה לא תזכה לחסד שזכתה בו מלוכת בית-דוד .(יסטרוב, "תושייה".), ייסטרוב מוסיף כי משמעות המילה קשורה בבסיס "יש" או "ממשי".

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

  • הוסיפו לכאן קישורים למונחים קרובים בוויקימילון.

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: תושייה (תכונה)
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תושיה