חָדַל

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאחדל
שורש וגזרהח־ד־ל
בנייןפָּעַל (קַל)
  1. הפסיק, לא מתקיים עוד.
    • ”וַיָּפֶץ יְהֹוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר.“ (בראשית יד, פסוק ח)
    • ”וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי-חָדַל הַמָּטָר וְהַבָּרָד וְהַקֹּלֹת וַיֹּסֶף לַחֲטֹא וַיַּכְבֵּד לִבּוֹ הוּא וַעֲבָדָיו.“ (שמות ט, פסוק לד)
    • ”גַּם אָנֹכִי חָלִילָה לִּי מֵחֲטֹא לַיהוָה מֵחֲדֹל לְהִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם וְהוֹרֵיתִי אֶתְכֶם בְּדֶרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַיְשָׁרָה.“ (שמואל א׳ יב, פסוק כג)
  2. לשון המקרא פספס, החמיץ (במשמעות "החמיץ הזדמנות").[דרושה הבהרה]
    • ”כִּי-תִרְאֶה חֲמוֹר שׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ.“ (שמות כג, פסוק ה)
    • ”וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר לֹא-יִהְיֶה בְךָ חֵטְא.“ (דברים כג, פסוק כג)

גיזרון

עריכה
  • מן המקרא.
  • תצורת השורש קיימת בשפות שמיות, ערבית דרומית קדומה: خ ذ ل (חֿ־דֿ־ל), נגזרת: خَذْل = נטישה, אכדית: חֲֿדַֿלֻ[דרושה הבהרה], אתיופית וערבית: خَذَلَ (חַֿדַֿלַ) = לנטוש, לערוק, לזנוח.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

חָדֵל

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאחדל
הגייה*chadel
חלק דיברתואר
מיןזכר
שורשח־ד־ל
דרך תצורהמשקל קָטֵל
נטיותנ׳ חֲדֵלָה, ר׳ חֲדֵלִים, חֲדַל־
  1. מפסיק, עוצר, עובר וחולף.
  2. (בסמיכות) מופיע כנסמך (חֲדַל־) במשמעות של חסר־, נטול־.

גיזרון

עריכה

צורת הווה של חדל.

ניגודים

עריכה

צירופים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה