שכינה

שְׁכִינָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*	shkhina
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ש־כ־ן
דרך תצורה	משקל קְטִילָה
נטיות

1. לשון חז"ל [יהדות] כינוי להתגלות האל בעולם, וליסוד הנקבי שבאלוהות.

   • "אמר להן יהי רצון שתשרה שכינה בכל מעשה ידיכם" (ילקוט שמעוני דברים)
   • "גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני שכינה" (מדרש בראשית)

גיזרון

• בלשון חז"ל מן השורש שכן, לפי הפסוק: ”וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים.“ (שמות כט, פסוק מה)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שכינה

שמות האלוהים