צור
צוּר
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | |
הגייה* | |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | צ־ו־ר |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ צוּרִים; צוּר־, ר׳ צוּרֵי־ |
- לשון המקרא סלע גדול, ובלשון פיוטית קדומה הר.[1][2]
- ”כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ“ (במדבר כג, פסוקים ט – כב)
- ” וַיֹּאמֶר אדני הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר. וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי.“ (שמות לג, פסוקים כא – כב)
- ”וַיֵּלֶךְ לְבַקֵּשׁ אֶת דָּוִד וַאֲנָשָׁיו עַל פְּנֵי צוּרֵי הַיְּעֵלִים“ (שמואל א׳ כד, פסוק ב)
- לשון המקרא בהשאלה מעוז, מחסה מוגן ובטוח.
- לשון המקרא כנוי לאלהים.[דרושה הבהרה]
- ”הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ.“ (דברים לב, פסוק ד)
- ”אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לִי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל“ (שמואל ב׳ כג, פסוק ג)
- שם פרטי לזכר
- ”וְשֵׁם הָאִשָּׁה הַמֻּכָּה הַמִּדְיָנִית כָּזְבִּי בַת-צוּר רֹאשׁ אֻמּוֹת בֵּית-אָב בְּמִדְיָן הוּא“ (במדבר כה, פסוק טו)
- ”וּבְנוֹ הַבְּכוֹר עַבְדּוֹן וְצוּר וְקִישׁ וּבַעַל וְנָדָב“ (דברי הימים א׳ ח, פסוק ל)
גזרון
עריכה- אות השורש הראשונה היא שריד לחילופי צ־ט בעקבות חילופי עֿ־טֿ – בעברית צור, בארמית טוּר, טוּרָא[3][4] (ארמית-יהודית: טִינָּרָא, סורית-ארמית: טרנא ܛܪܢܐ), באוגריתית עֿר – 𐎙𐎗,[5] ערבית טֿור – ظور[6] (וגם ظُرَر, ظِرّ). זוג המילים "צור"–"גבעה" המופיע בבמדבר כג, פסוק ט קיים גם בשירת אוגרית: ”בקודש, בצור נחלתי / בנועם, בגבע תלאית” (KTU 1.3 II[7]), ”יובילוך צורים מאוד כסף, גבעות – מחמדי חרוץ.” (KTU 1.3 II[8]).[9]
צירופים
עריכה- מעוז צור
- צור החרטום
- צור הירכתיים
- ישמרהו צורו -י"צ (2)
תרגום
עריכה- אנגלית:
הערות שוליים
עריכה- ↑ צבי בצר, שירת בלעם ולשונות שם, דף שבועי מאת המרכז ללימודי יסוד ביהדות 294
- ↑ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 73
- ↑ https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%98%D7%95%D6%BC%D7%A8_II?lang=he
- ↑ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 73
- ↑ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 73
- ↑ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 73
- ↑ במקור: "בקדש בעֿר נחלתי / בנעם בגבע תלאִית"
- ↑ במקור: "תבלך עֿרם מאִד כסף / גבעם מחמד חֿרץ"
- ↑ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 73
צוֹר
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | צור |
הגייה* | tsor |
חלק דיבר | שם־עצם פרטי |
מין | נקבה |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- לשון המקרא עיר־ממלכה ועיר נמל קדומה פיניקית בלבנון.
- ”וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צוֹר אֶת עֲבָדָיו אֶל שְׁלֹמֹה...“ (מלכים א׳ ה, פסוק טו)
- ”וְאָמַרְתָּ לְצוֹר הַיֹּשֶׁבֶת עַל מְבוֹאֹת יָם, רֹכֶלֶת הָעַמִּים אֶל אִיִּים רַבִּים...“ (יחזקאל כז, פסוק ג)
גזרון
עריכה- מפיניקית: 𐤑𐤓 (צר), באוגריתית: 𐎕𐎗 (צר),[1] שם העיר נמצא גם באכדית.
נגזרות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: צור |
מדריך טיולים בוויקימסע: צור |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צור |
- ↑ לוח KTU 1.14