ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אל
הגייה* el
חלק דיבר מילת יחס
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות למדבר: אֵלַי, למדברים: אֵלֵינוּ, לנוכח: אֵלֶיךָ, לנוכחת: אֵלַיִךְ, לנוכחים: אֲלֵיכֶם, לנוכחות: אֲלֵיכֶן, לנסתר: אֵלָיו, לנסתרת: אֵלֶיהָ, לנסתרים: אֲלֵיהֶם, לנסתרות: אֲלֵיהֶן.
  1. ל־, לעבר, אצל.
    • אל מי אתה הולך?
    • ”וַיְהִי, דְּבַר-יְהוָה, אֶל-יוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי, לֵאמֹר. קוּם לֵךְ אֶל-נִינְוֵה“ (יונה א, פסוקים אב)
    • ”לֵךְ-אֶל-נְמָלָה עָצֵל, רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם“ (משלי ו, פסוק ו)
    • כי אל משֻׂאֹת לכִש נחנו שֹמרִם KAI 194, ממכתבי לכיש

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: to‏‏‏‏, towards‏‏‏‏
  • ספרדית: a, hacia
  • ערבית: إِلَى‏‏‏‏ (תעתיק: אִלַא)
  • רוסית: к‏‏‏‏

ראו גם

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אל
הגייה* al
חלק דיבר מילת צווי
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. מילה המצווה על שלילה.
    • אַל נָא אֶשָּׂא פְנֵי אִישׁ וְאֶל אָדָם לֹא אֲכַנֶּה“ (איוב לב, פסוק כא)
    • "הוא אמר: אליפלט אל פחד, אליפלט, אל פחד וחיל" (נתן אלתרמן)
    • אל תצא מהבית לפני שאחֱזור.
    • אל תעשן, אתה תזיק לעצמך.
  2. לו, מילת חיזוק ותקווה.
    • ”וַיֹּאמֶר, אַל יוֹשִׁעֵךְ יהוה; מֵאַיִן אוֹשִׁיעֵךְ, הֲמִן הַגֹּרֶן אוֹ מִן הַיָּקֶב?!“ (מלכים ב׳ ו, פסוק כז)

גזרון

עריכה

באוגריתית, בשתי המשמעויות: 𐎀𐎍 (אַל);[1] בכנענית במשמעות הראשונה 𐤀𐤋 (אל).[2]

ייתכן שנוצרה עקב היפוך האותיות במילה "לא".[דרוש מקור]

צירופים

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: don't‏‏‏‏
  • ספרדית: no; sin
  • ערבית: لا‏‏‏‏
  • רוסית: не‏‏‏‏

ראו גם

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אל
הגייה* el
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ל־ל
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות ר׳ אֵלִים
  1. לשון המקרא כוח וגבורה או מי שיש בו כוח וגבורה.
  2. ישות על־טבעית וכל־יכולה השולטת בעולם ובבריות, אשר סוגדים לה במסגרת הדת.
    • ”וַיְבָרֲכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.“ (בראשית יד, פסוק יט)
    • וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים.“ (בראשית כח, פסוק ג)
    • ”עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי-לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמֲמֶנְהוּ.“ (שמות טו, פסוק ב)
    • דבר קיומו של האל הטרנסצדנטי הינו שאלה פילוסופית עמוקה.

גזרון

עריכה
  • למשמעות 1: אוגריתית 𐎜𐎍 (אֻל).[3]
  • למשמעות 2: באוגריתית 𐎛𐎍 (אִל),[4] בכנענית 𐤀𐤋 (אל)[5] ובאכדית 𒀭 (אִלֻ, ilu) הם השמות הפרטיים של ראש הפנתאון הכנעני;[6] אך המילה משמשת גם לתיאור מתארת כל שאר האלים באשר הם אלים.[7][6] באכדית, האות 𒀭 היא גם הסימן המגדיר לאלים בכתב היתדות.
  • באוגריתית[8] ובכנענית[9] מוכרת הנגזרת "אלן", וברבים "אלנים" (𐎛𐎍𐎐𐎊𐎎; 𐤀𐤋𐤍, 𐤀𐤋𐤍𐤌).
  • שמו של האל הראשי בפנתיאון האוגריתי היה "אל". השם נשאל גם אל שמו של אלוהי יהודה, והפך בתהליך של סינקרטיזם לאחד משמותיו.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

2

מידע נוסף

עריכה
  • פעם אחת במקרא אֵל נסמך כמו אֵיל־ שגם האַיִל נגזר משורש קדום זה שמבטא כח ”וַיְבִאֵנִי אֶל אֻלָם הַבַּיִת וַיָּמָד אֵל אֻלָם חָמֵשׁ אַמּוֹת מִפֹּה“ (יחזקאל מ, פסוק מח)

ראו גם

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 58; לוחות UT 129, 137, ’nt I, ’nt V vi, 51 V, 51 VI, 51 VII, 3 Aqht
  2. KAI 1, 13, 14, 24
  3. צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 465; לוחות UT 68, Krt
  4. לוחות UT ’nt IV vi, ’nt V vi, ’nt IV x, Krt, 2 Aqht I, 51 I, 51 V, 52, 125, 126 IV, 126 V, 128 I, 128 II, 129, 601, 602, 609
  5. KAI 26, 129
  6. 6.0 6.1 צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 47.
  7. KAI 4, 15, 16, 19, 26, 27, 30, 37, 38, 48, 50, 60, 69, 74, 89, 108, 120, 145, 162, 163, 165, 172, 307
  8. לוחות UT ’nt IV, 62, 121 I, 129
  9. KAI 10, 14, 19, 23, 26, 37, 48, 104, 137