אל

אֶל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אל
הגייה^*	el
חלק דיבר	מילת יחס
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות	למדבר: אֵלַי, למדברים: אֵלֵינוּ, לנוכח: אֵלֶיךָ, לנוכחת: אֵלַיִךְ, לנוכחים: אֲלֵיכֶם, לנוכחות: אֲלֵיכֶן, לנסתר: אֵלָיו, לנסתרת: אֵלֶיהָ, לנסתרים: אֲלֵיהֶם, לנסתרות: אֲלֵיהֶן.

ל־, לעבר, אצל.
- אל מי אתה הולך?
- ”וַיְהִי, דְּבַר-יְהוָה, אֶל-יוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי, לֵאמֹר. קוּם לֵךְ אֶל-נִינְוֵה“ (יונה א, פסוקים א – ב)
- ”לֵךְ-אֶל-נְמָלָה עָצֵל, רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם“ (משלי ו, פסוק ו)
- כי אל משֻׂאֹת לכִש נחנו שֹמרִם KAI 194, ממכתבי לכיש

מילה המצווה על שלילה.
- ”אַל נָא אֶשָּׂא פְנֵי אִישׁ וְאֶל אָדָם לֹא אֲכַנֶּה“ (איוב לב, פסוק כא)
- "הוא אמר: אליפלט אל פחד, אליפלט, אל פחד וחיל" (נתן אלתרמן)
- אל תצא מהבית לפני שאחֱזור.
- אל תעשן, אתה תזיק לעצמך.
לו, מילת חיזוק ותקווה.
- ”וַיֹּאמֶר, אַל יוֹשִׁעֵךְ יהוה; מֵאַיִן אוֹשִׁיעֵךְ, הֲמִן הַגֹּרֶן אוֹ מִן הַיָּקֶב?!“ (מלכים ב׳ ו, פסוק כז)

באוגריתית, בשתי המשמעויות: 𐎀𐎍 (אַל);^[1] בכנענית במשמעות הראשונה 𐤀𐤋 (אל).^[2]

ייתכן שנוצרה עקב היפוך האותיות במילה "לא".^[^{דרוש מקור}^]

לשון המקרא כוח וגבורה או מי שיש בו כוח וגבורה.
- ”יֵשׁ-לְאֵל יָדִי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע“ (בראשית לא, פסוק כט)
- ”כָּסּוּ הָרִים צִלָּהּ וַעֲנָפֶיהָ אַרְזֵי אֵל“ (תהלים פ, פסוק יא)
- ”צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶךָ תְּהוֹם רַבָּה“ (תהלים לו, פסוק ז)
ישות על־טבעית וכל־יכולה השולטת בעולם ובבריות, אשר סוגדים לה במסגרת הדת.
- ”וַיְבָרֲכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.“ (בראשית יד, פסוק יט)
- ”וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים.“ (בראשית כח, פסוק ג)
- ”עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי-לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמֲמֶנְהוּ.“ (שמות טו, פסוק ב)
- דבר קיומו של האל הטרנסצדנטי הינו שאלה פילוסופית עמוקה.

למשמעות 1: אוגריתית 𐎜𐎍 (אֻל).^[3]
למשמעות 2: באוגריתית 𐎛𐎍 (אִל),^[4] בכנענית 𐤀𐤋 (אל)^[5] ובאכדית 𒀭 (אִלֻ, ilu) הם השמות הפרטיים של ראש הפנתאון הכנעני;^[6] אך המילה משמשת גם לתיאור מתארת כל שאר האלים באשר הם אלים.^[7]^[6] באכדית, האות 𒀭 היא גם הסימן המגדיר לאלים בכתב היתדות.
באוגריתית^[8] ובכנענית^[9] מוכרת הנגזרת "אלן", וברבים "אלנים" (𐎛𐎍𐎐𐎊𐎎; 𐤀𐤋𐤍, 𐤀𐤋𐤍𐤌).

שמו של האל הראשי בפנתיאון האוגריתי היה "אל". השם נשאל גם אל שמו של אלוהי יהודה, והפך בתהליך של סינקרטיזם לאחד משמותיו.

2

פעם אחת במקרא אֵל נסמך כמו אֵיל־ שגם האַיִל נגזר משורש קדום זה שמבטא כח ”וַיְבִאֵנִי אֶל אֻלָם הַבַּיִת וַיָּמָד אֵל אֻלָם חָמֵשׁ אַמּוֹת מִפֹּה“ (יחזקאל מ, פסוק מח)

↑ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 58; לוחות UT 129, 137, ’nt I, ’nt V vi, 51 V, 51 VI, 51 VII, 3 Aqht
↑ KAI 1, 13, 14, 24
↑ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 465; לוחות UT 68, Krt
↑ לוחות UT ’nt IV vi, ’nt V vi, ’nt IV x, Krt, 2 Aqht I, 51 I, 51 V, 52, 125, 126 IV, 126 V, 128 I, 128 II, 129, 601, 602, 609
↑ KAI 26, 129
↑ ^6.0 ^6.1 צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 47.
↑ KAI 4, 15, 16, 19, 26, 27, 30, 37, 38, 48, 50, 60, 69, 74, 89, 108, 120, 145, 162, 163, 165, 172, 307
↑ לוחות UT ’nt IV, 62, 121 I, 129
↑ KAI 10, 14, 19, 23, 26, 37, 48, 104, 137