פילוסופיה

פִילוֹסוֹפְיָה

לשון ימי הביניים תחום דעת העוסק במהות העולם (והאדם), באופן ההכרה של האדם את העולם, במהות המוסריות ובביצוע הערכות מוסריות.
- ”וּמַה אֲשֶׁר נִגְזַר עַל מִי שֶׁהִגִּיעַ לַקָּצֶה מֵחָכְמַת הַפִּילוֹסוֹפִיָּה, וְקָרָהוּ בִּלְבּוּל שְׁחוֹרִי אוֹ בַרְסָם וְשָׁכַח כָּל חָכְמָתוֹ?“ (ספר הכוזרי, מאמר חמישי, פסוק יד)
- ”עברו מאות שנים, הפילוסופיא כבר נשכחה מפני עמנו, וגם אלה שלא שכחוה החזיקו בפילוסופיא של הרמב"ם כתורה חתומה שאין להוסיף עליה או לשנות אותה“ (להרחבת השפה, מאת משה לייב לילינבלום, בפרויקט בן יהודה)
- סוקרטס היא אבי הפילוסופיה המערבית.

מיוונית: philosophía) φιλοσοφία); מבסיס philósophos) φῐλόσοφος) – פילוסוף, והמוספית íā) -ῐ́ᾱ-) ליצירת שמות מופשטים.

ערך בוויקיפדיה: פילוסופיה

טקסט בוויקיטקסט: אהבת חכמה - התרגום המילולי של פילוסופיה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פילוסופיה