סָגַדעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא סגד
שורש וגזרה ס־ג־ד
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא השתחווה לאל בעת פולחן דתי.
    • ”וּשְׁאֵרִיתוֹ לְאֵל עָשָׂה לְפִסְלוֹ יִסְגָּד-לוֹ וְיִשְׁתַּחוּ וְיִתְפַּלֵּל אֵלָיו וְיֹאמַר הַצִּילֵנִי כִּי אֵלִי אָתָּה.“ (ישעיהו מד, פסוק יז)
    • ביבשת אמריקה חיים ילידים שסוגדים לשֶׁמֶשׁ.
  2. עברית חדשה התמסר בכל ליבו לאדם נערץ עד כדי התבטלות עצמית, כאילו מדובר באלוהות.

גיזרוןעריכה

  • המילה משותפת למספר לשונות שמיות. למשל; ארמית: סְגַד; ערבית: سَجَدَ (סַגַדַ); געז: sigidi) ስግድ).

מידע נוסףעריכה

השורש סג"ד מופיע בתנ"ך רק בהקשר לעבודת אלילים כמו שנאמר יסגדו אף ישתחוו (ישעיהו מו, ו) מלבי"ם: הסיגוד אינו לשם אלהות רק לשם סגולה וההשתחואה הוא לשם אלהות ומוסיף יסגדו במה שחושבים את הפסל כטלמסאות להוריד השפע על ידי פעולת הסגידה שיעשו כנגדו.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה