- לשון המקרא השתחווה לאל בעת פולחן דתי.
- ”וּשְׁאֵרִיתוֹ לְאֵל עָשָׂה לְפִסְלוֹ יִסְגָּד-לוֹ וְיִשְׁתַּחוּ וְיִתְפַּלֵּל אֵלָיו וְיֹאמַר הַצִּילֵנִי כִּי אֵלִי אָתָּה.“ (ישעיהו מד, פסוק יז)
- ביבשת אמריקה חיים ילידים שסוגדים לשֶׁמֶשׁ.
- עברית חדשה התמסר בכל ליבו לאדם נערץ עד כדי התבטלות עצמית, כאילו מדובר באלוהות.
- המילה משותפת למספר לשונות שמיות. למשל; ארמית: סְגַד; ערבית: سَجَدَ (סַגַדַ); געז: sigidi) ስግድ).
השורש סג"ד מופיע בתנ"ך רק בהקשר לעבודת אלילים כמו שנאמר יסגדו אף ישתחוו (ישעיהו מו, ו) מלבי"ם: הסיגוד אינו לשם אלהות רק לשם סגולה וההשתחואה הוא לשם אלהות ומוסיף יסגדו במה שחושבים את הפסל כטלמסאות להוריד השפע על ידי פעולת הסגידה שיעשו כנגדו.
