אַיָּלעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אייל
הגייה* ayal
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ו־ל
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ אַיָּלִים; אַיַּל־, ר׳ אַיְלֵי־
  1. סוג של חיית־בר ממשפחת האייליים, משפחה בתת־סדרת מעלי הגרה. פעמים רבות מסמל האייל חן וקלות רגליים.
    • בעבר היה אייל הכרמל נפוץ בישראל.
    • ”זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ, שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים. אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר, וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר.“ (דברים יד, פסוקים דה)
    • ”דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים (שיר השירים ב, פסוק ט)
    • ”אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם, כִּי-נִבְקְעוּ בַמִּדְבָּר מַיִם וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה“ (ישעיהו לה, פסוק ו)

גזרוןעריכה

  • מגיע מן שורש ארכאי א-ו-ל במשמעויות של "להיות חזק,מוביל" (נגזרותיו:אֵלָה,אל, אָלה, אֵילוֹן, אָלּוֹן) . ערבית אַוַּל הוא ראשון או ראשית, ומילה זו משמשת גם בארמית. [1].פרסית - 'אֲלוּס' الوس בהוראת 'שבט'. וגם الوس בהוראת 'סוס לבן'
  • אכדית 'אַלוּ' 𒁰𒈦 בהוראת - ראם.

מידע נוסףעריכה

  • בלוח אוגרית מופיע הדימוי "ואיל תערוג עלי עין"[2], המקביל לזה המופיע במקרא ”כְּאַיָּל, תַּעֲרֹג עַל-אֲפִיקֵי-מָיִם“ (תהילים מב, פסוק ב).

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: deer‏, hart‏‏‏‏
  • גרמנית: Hirsch‏‏‏‏
  • צרפתית: cerf‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: אייליים
  טקסונומיה בוויקימינים: Cervus
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: איילים

אַיִלעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא איל
הגייה* ayil
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ו־ל
דרך תצורה משקל קַיִל
נטיות ר׳ אֵילִים; אֵיל־, ר׳ אֵילֵי־
 
איל לצד טלאיו
  1. יובל, הזכר שבכבשים.
    • ”וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ פַּר בֶּן בָּקָר תְּמִימִם וְשֵׁשֶׁת כְּבָשִׂים וָאַיִל תְּמִימִם יִהְיוּ“ (יחזקאל מו, פסוק ו)
  2. בהשאלה: מנהיג, בעל שררה, בעל הכח.
    • ”אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן“ (שמות טו, פסוק טו)
  3. עמוד תמך.
    • ”וַיְבִיאֵנִי אֶל הַהֵיכָל וַיָּמָד אֶת הָאֵילִים שֵׁשׁ אַמּוֹת רֹחַב מִפּוֹ וְשֵׁשׁ אַמּוֹת רֹחַב מִפּוֹ רֹחַב הָאֹהֶל“ (יחזקאל מא, פסוק א)

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: ram‏‏‏‏‏ (1), mighty‏, leader‏‏‏‏‏ (2)
  • ערבית: كبش‏‏‏‏ (1)

ראו גםעריכה

אֱיָלעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אייל
הגייה* eyal
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ו־ל
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות ס׳ אֱיַל־
  1. לשון המקרא כוח, עצמה.
    • ”נֶחְשַׁבְתִּי עִם־יוֹרְדֵי בוֹר הָיִיתִי כְּגֶבֶר אֵין אֱיָל (תהלים פח, פסוק ה)
    • ”וְאַתָּה יְהוָה אַל תִּרְחָק אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה“ (תהלים כב, פסוק כ)
  2. שם פרטי לזכר.

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא.

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

  1. ארנסט קליין,מילון אטימולוגי עברי-אנגלי מקיף, ירושלים, כרטא,1987
  2. משה דוד קאסוטו,"האלה ענת - שירי עלילה כנעניים מתקופת האבות" . ירושלים , הוצאת מוסד ביאליק , שנה תשי"ג 1953, עמ' 24