איל

אַיָּלעריכה

סוג של חיית־בר ממשפחת האייליים, משפחה בתת־סדרת מעלי הגרה. פעמים רבות מסמל האייל חן וקלות רגליים.
- בעבר היה אייל הכרמל נפוץ בישראל.
- ”זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ, שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים. אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר, וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר.“ (דברים יד, פסוקים ד – ה)
- ”דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים“ (שיר השירים ב, פסוק ט)
- ”אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם, כִּי-נִבְקְעוּ בַמִּדְבָּר מַיִם וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה“ (ישעיהו לה, פסוק ו)

מגיע מן שורש ארכאי א-ו-ל במשמעויות של "להיות חזק,מוביל" (נגזרותיו:אֵלָה,אל, אָלה, אֵילוֹן, אָלּוֹן) . ערבית אַוַּל הוא ראשון או ראשית, ומילה זו משמשת גם בארמית. ^[1].פרסית - 'אֲלוּס' الوس בהוראת 'שבט'. וגם الوس בהוראת 'סוס לבן'
אכדית 'אַלוּ' 𒁰𒈦 בהוראת - ראם.

בלוח אוגרית מופיע הדימוי "ואיל תערוג עלי עין"^[2], המקביל לזה המופיע במקרא ”כְּאַיָּל, תַּעֲרֹג עַל-אֲפִיקֵי-מָיִם“ (תהילים מב, פסוק ב).

ערך בוויקיפדיה: אייליים

טקסונומיה בוויקימינים: Cervus

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: איילים

איל לצד טלאיו

יובל, הזכר שבכבשים.
- ”וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ פַּר בֶּן בָּקָר תְּמִימִם וְשֵׁשֶׁת כְּבָשִׂים וָאַיִל תְּמִימִם יִהְיוּ“ (יחזקאל מו, פסוק ו)
בהשאלה: מנהיג, בעל שררה, בעל הכח.
- ”אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן“ (שמות טו, פסוק טו)
עמוד תמך.
- ”וַיְבִיאֵנִי אֶל הַהֵיכָל וַיָּמָד אֶת הָאֵילִים שֵׁשׁ אַמּוֹת רֹחַב מִפּוֹ וְשֵׁשׁ אַמּוֹת רֹחַב מִפּוֹ רֹחַב הָאֹהֶל“ (יחזקאל מא, פסוק א)

לשון המקרא כוח, עצמה.
- ”נֶחְשַׁבְתִּי עִם־יוֹרְדֵי בוֹר הָיִיתִי כְּגֶבֶר אֵין אֱיָל“ (תהלים פח, פסוק ה)
- ”וְאַתָּה יְהוָה אַל תִּרְחָק אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה“ (תהלים כב, פסוק כ)
שם פרטי לזכר.
- "שר אייל / שר יגאל / שרק אתמול בכו, אבל –" (שלום כיתה א', מאת אהוד מנור)

↑ ארנסט קליין,מילון אטימולוגי עברי-אנגלי מקיף, ירושלים, כרטא,1987
↑ משה דוד קאסוטו,"האלה ענת - שירי עלילה כנעניים מתקופת האבות" . ירושלים , הוצאת מוסד ביאליק , שנה תשי"ג 1953, עמ' 24