איל

אַיָּלעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אייל
הגייה^*	ayal
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־ו־ל
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	אַיַּל־; נ׳ אַיָּלָה או אַיֶּלֶת; ר׳ אַיָּלִים, אַיְלֵי־; נ"ר אַיָּלוֹת, אַיְלוֹת־

איילים

סוג של חיית־בר ממשפחת האייליים, משפחה בתת־סדרת מעלי הגרה. פעמים רבות מסמל האייל חן וקלות רגליים.
- ”נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי-שָׁפֶר.“ (בראשית מט, פסוק כ)
- ”זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ, שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים. אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר, וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר.“ (דברים יד, פסוקים ד – ה)
- ”אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם, כִּי-נִבְקְעוּ בַמִּדְבָּר מַיִם וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה.“ (ישעיהו לה, פסוק ו)
- ”בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה-לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים.“ (שיר השירים ח, פסוק יד)

בלוח אוגרית מופיע הדימוי "ואיל תערוג עלי עין"^[1], המקביל לזה המופיע במקרא ”כְּאַיָּל, תַּעֲרֹג עַל-אֲפִיקֵי-מָיִם“ (תהילים מב, פסוק ב).

ערך בוויקיפדיה: אייליים

טקסונומיה בוויקימינים: Cervidae

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: איילים

↑ משה דוד קאסוטו,"האלה ענת - שירי עלילה כנעניים מתקופת האבות" . ירושלים , הוצאת מוסד ביאליק , שנה תשי"ג 1953, עמ' 24

איל לצד טלאיו

הזכר שבכבשים.
- ”וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ פַּר בֶּן בָּקָר תְּמִימִם וְשֵׁשֶׁת כְּבָשִׂים וָאַיִל תְּמִימִם יִהְיוּ“ (יחזקאל מו, פסוק ו)
בהשאלה: מנהיג, בעל שררה, בעל הכח.
- ”אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן“ (שמות טו, פסוק טו)
עמוד תמך.
- ”וַיְבִיאֵנִי אֶל הַהֵיכָל וַיָּמָד אֶת הָאֵילִים שֵׁשׁ אַמּוֹת רֹחַב מִפּוֹ וְשֵׁשׁ אַמּוֹת רֹחַב מִפּוֹ רֹחַב הָאֹהֶל“ (יחזקאל מא, פסוק א)

אכדית: ailu; קרוב אל אַיָּל, אֱיָל.
3: מצוי במקרא גם בצורה הנסמכת "אולם", קרי "האיל שלהם" , מצודת דוד מפרש "אולם" בהוראת "מזוזות שעריהם" - "כִּי אֵין חַרְצֻבּוֹת לְמוֹתָם וּבָרִיא אוּלָם" (תהילים עג, ד)

לשון המקרא כוח, עצמה.
- ”נֶחְשַׁבְתִּי עִם־יוֹרְדֵי בוֹר הָיִיתִי כְּגֶבֶר אֵין אֱיָל“ (תהלים פח, פסוק ה)
- ”וְאַתָּה יְהוָה אַל תִּרְחָק אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה“ (תהלים כב, פסוק כ)
שם פרטי לזכר.
- "שר אייל / שר יגאל / שרק אתמול בכו, אבל –" (שלום כיתה א', מאת אהוד מנור)

המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא.
1: אייל הוא שם סמלי שניתן לקבוץ ממרכז הארץ לאחר מלחמת השחרור, הוראתו שאולה מלשון עוז, אומץ - לציון היותו שוכן על קו ׳הסכם שביתת נשק׳ לשעבר מדינת ישראל - ממלכת ירדן.