צבי
יש להוסיף לדף זה את הערך: צַבִּי.
צְבִי א
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | צבי |
הגייה* | tsvi |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | צ־ב־י/ה |
דרך תצורה | משקל קְטִי |
נטיות | נ׳ צְבִיָּה, ר׳ צְבָאִים או צְבָיִים |
- בעל חיים ממשפחת הפריים, נפוץ באזורים רבים בארץ ישראל. הצבי הוא דק־גוף, קל־רגליים, ושתי קרניים לראשו.
- ”וַיִּהְיוּ-שָׁם שְׁלֹשָׁה בְּנֵי צְרוּיָה יוֹאָב וַאֲבִישַׁי וַעֲשָׂהאֵל, וַעֲשָׂהאֵל קַל בְּרַגְלָיו כְּאַחַד הַצְּבָיִם אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה“ (שמואל ב׳ ב, פסוק יח)
- ”עֲשָׂרָה בָקָר בְּרִאִים וְעֶשְׂרִים בָּקָר רְעִי וּמֵאָה צֹאן לְבַד מֵאַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וּבַרְבֻּרִים אֲבוּסִים“ (מלכים א׳ ה, פסוק ג)
- ”דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה-זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן-הַחֲלּנוֹת מֵצִיץ מִן-הַחֲרַכִּים“ (שיר השירים ב, פסוק ט)
- צורת הזכר כשם פרטי לבנים, וצורת הנקבה כשם פרטי לבנות.
- ”בִּשְׁנַת-שֶׁבַע לְיֵהוּא מָלַךְ יְהוֹאָשׁ וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבָע“ (מלכים ב׳ יב, פסוק ב)
- ”וַיּוֹלֶד מִן-חֹדֶשׁ אִשְׁתּוֹ אֶת-יוֹבָב וְאֶת-צִבְיָא וְאֶת-מֵישָׁא וְאֶת-מַלְכָּם“ (דברי הימים א׳ ח, פסוק ט)
- "צבי אומר שגשמים כאלה מזיקים לחקלאות, ואני חושב – כמה חם בבית" (סע לאט, מאת אריק אינשטיין)
גזרון
עריכה- המילה משותפת בשפות שמיות ובשפות אפרו-אסיתיות: אוגריתית: 𐎑𐎁𐎊 (טֿבי).[1] ארמית: טביא. אכדית: ṣabītu. ערבית: ظَبْي (טַ'בְּי). מצרית קדומה tpỉw.
צירופים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: צבי |
טקסונומיה בוויקימינים: Gazella |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צבאים |
צְבִי ב
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | צבי |
הגייה* | tsvi |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | צ־ב־י/ה |
דרך תצורה | משקל קְטִי |
נטיות |
- לשון המקרא יופי, פאר.
- ”הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל-בָּמוֹתֶיךָ חָלָל; אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים?“ (שמואל ב׳ א, פסוק יט)
- ”בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח יְהוָה לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל.“ (ישעיהו ד, פסוק ב)
- ”בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָה צְבָאוֹת לַעֲטֶרֶת צְבִי וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה לִשְׁאָר עַמּוֹ.“ (ישעיהו כח, פסוק ה)
- ”וּצְבִי עֶדְיוֹ לְגָאוֹן שָׂמָהוּ וְצַלְמֵי תוֹעֲבֹתָם שִׁקּוּצֵיהֶם עָשׂוּ בוֹ עַל-כֵּן נְתַתִּיו לָהֶם לְנִדָּה.“ (יחזקאל ז, פסוק כ)
גזרון
עריכה- מקביל לערבית בהגית צַבִּיא (صبيح) בהוראת יפה, נאה.[2] סורית-ארמית: צבְּיה (ṣbyh) בהוראת תכשיט, עיטור על פמוט.