ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
פר
|
הגייה* |
par
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
פ־ר־י/ה
|
דרך תצורה |
משקל קַל
|
נטיות |
ר׳ פָּרִים
|
- מעלה גרה ממשפחת הבקר. זכר הפרה.
- ”וְאֶת-בְּשַׂר הַפָּר וְאֶת-עֹרוֹ וְאֶת-פִּרְשׁוֹ תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה חַטָּאת הוּא.“ (שמות כט, פסוק יד)
באוגריתית: 𐎔𐎗 (פר), וברבים 𐎔𐎗𐎎 (פרם).[1]
השורש פרה
|
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
הולדה וריבוי
|
גזרה |
גזרת נל"י/ה
|
הופיע לראשונה בלשון |
המקרא
|
פ־ר־ה
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
פָּרָה
|
פּוֹרֶה
|
יִפְרֶה
|
פְּרֵה
|
לִפְרוֹת
|
נִפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִפְעִיל
|
הִפְרָה
|
מַפְרֶה
|
יַפְרֶה
|
הַפְרֵה
|
לְהַפְרוֹת
|
הֻפְעַל
|
הֻפְרָה
|
מֻפְרֶה
|
יֻפְרֶה
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| |
|