שור
יש להוסיף לדף זה את הערך: שִׁוֵּר.
שׁוֹר
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שור |
הגייה* | shor |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | משקל קוֹל |
נטיות | ר׳ שְׁוָרִים; שׁוֹר־, ר׳ שׁוֹרֵי־ |
מזל שור | |
---|---|
התחלה | 20 באפריל |
סוף | 20 במאי |
חודש עברי | אייר |
סמל | |
גלגל המזלות | |
טלה | שור | תאומים | סרטן | אריה | בתולה | מאזניים | עקרב | קשת | גדי | דלי | דגים |
- הזכר שבבקר. בהמה המגודלת למטרת עבודה או כדי לשוחטה לצורך בשרה.
- ”וְכִי־יִגַּח שׁוֹר אֶת־אִישׁ אוֹ אֶת־אִשָּׁה, וָמֵת; סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר, וְלֹא יֵאָכֵל אֶת־בְּשָׂרוֹ – וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי.“ (שמות כא, פסוק כט)
- ”זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ; שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים.“ (דברים יד, פסוק ד)
- ”וַיְהִי כִּי צָעֲדוּ נֹשְׂאֵי אֲרוֹן־יהוה שִׁשָּׁה צְעָדִים; וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא.“ (שמואל ב׳ ו, פסוק יג)
- ”יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ, וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו; יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע, עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.“ (ישעיהו א, פסוק ג)
- ”שׁוֹרוֹ עִבַּר וְלֹא יַגְעִל; תְּפַלֵּט פָּרָתוֹ וְלֹא תְשַׁכֵּל.“ (איוב כא, פסוק י)
- מזל מגלגל המזלות.
- "הקדוש ברוך הוא לא נתן התורה לא בניסן ולא באייר מפני שמזל ניסן טלה ומזל אייר שור אין נאה להם לקלס ולשבח" (פסיקתא רבתי/כ)
- מי שנולדו בין ה־20 באפריל ל־20 במאי הם בני מזל שור. (3)
גזרון
עריכה- באות השורש הראשונה ניכרים חילופי ש־ת מהאות הפרוטו־שמית ṯ. המילה משותפת לשפות שמיות רבות: אוגריתית - 𐎘𐎗 (תֿר, שׁר);[1] אבלאית - šu-lum; ארמית־סורית - ܬܘܪܐ תָּוְּרַא (tawrā); ארמית־מנדאית - ࡕࡀࡅࡓࡀ taura; אכדית - šūru; ארמית־יהודית - תּוֹרָא (חילוף אותיות שׁ↔ת בין עברית↔ארמית); ערבית - ثَوْر (תַ'וְּר); געז, טיגרינית, טיגראנית - sor; מהרית, חארסוסית - ṯawr.
- קיים דימיון עם המילה המקבילה בשפות אירופה: לטינית taurus, יוונית ταῦρος, צרפתית taureau. יכול להיות, אך לא ידוע בוודאות, אם קיים קשר אטימולוגי.[2]
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: ox, bull (1); taurus (2)
- ארמית: תּוֹרָא
- יוונית: ταύρος (תעתיק: távros)
- לטינית: taurus
- ספרדית: toro
- ערבית: ثور (תעתיק: תַ'וְר)
- צרפתית: taureau
- רוסית: вол (1, תעתיק: vol)
- телец (2, תעתיק: teléc)
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: שור |
טקסונומיה בוויקימינים: Bos taurus |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שוורים |
שׁוּר
עריכהלערך העוסק בשׁוּר, פועל בציווי; ראו את צורת העבר: שָׁר.
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שור |
הגייה* | shur |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׁ־ו־ר |
דרך תצורה | |
נטיות | שׁוּר־ |
- לשון המקרא חומה.
- ”בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי-עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי-שׁוּר“ (בראשית מט, פסוק כב)
- ”כִּי-בְךָ אָרֻץ גְּדוּד וּבֵאלֹהַי אֲדַלֶּג-שׁוּר“ (תהלים יח, פסוק ל)
- בשבעה לאייר חנכת שור ירושלם ודלא למספד מגילת תענית
- (משמעות משוערת) שרשרת ביצורים.
גיזרון
עריכה- מילה המופיעה מספר פעמים במקרא, ואשר מתוך השוואה למילה הארמית - "שׁוּר"/"שׁוּרא" המופיעה גם בערבית בהגיית "סוּר" (سـُور) ניתן להבין כי שימשה בהוראת: "חומה". המילה איננה בשימוש בעברית מודרנית, אלא בצירוף "שור מצרים".
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהראו גם
עריכה- צור (אבן)
- שורה
- אהבה מקלקלת את השורה
שַׁוָּר
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שוור |
הגייה* | |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׁ־ו־ר |
דרך תצורה | משקל קַטָּל |
נטיות |
- עברית חדשה אדם העוסק בתנועות הומורסיטיות לשם שעשוע
גיזרון
עריכה- יתכן והמקור כנעני, במילה שנעתקה לאכדית בטקסטים מאל-עמארנה בהוראת "הושמצתי", בצורה: שִׁרְתִּ (ši-ir-ti).[3]
- חידוש על בסיס הפועל שָׁוַר מארמית: קפץ, דוגמה: ”שקיל נרגא בר עשר אמין שוור עשר אמין, ומחייה בקרסוליה וקטליה“ (בבלי, מסכת ברכות – דף נד, עמוד ב) נטל גרזן בן עשר אמות, קפץ עשר אמות והיכהו בקרסולו והרגו.
- י"א שגם השם קיים בארמית במשמעות קפצן ”שוור בר שוור“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף צו, עמוד ב)
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: leaper
ראו גם
עריכההערות שוליים
עריכה- ↑ לוחות UT 51 II, 75 I, 128 IV, 129, Krt, וכן לוח KTU 1.161
- ↑ Robert Beekes, Etymological Dictionary of Greek (2010), page 1456
- ↑ אסתר הבר, "ילקוט השורשים השלם למילים ולצורות הכנעניות מלוחות אל-עמארנה", בתוך: שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כרך כ"ג (2014), עמ' 117