Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: אִלּוּף.

אַלּוּףעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אלוף
הגייה* aluf
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ל־ף
דרך תצורה משקל קַטּוּל
נטיות ר׳ אַלֻּפִים
  1. לשון המקרא אדם נבחר בתכונותיו המעולות; מנהיג צבאי. קצין בכיר ביותר.
    • ”אֵלֶּה אַלּוּפֵי בְנֵי-עֵשָׂו, בְּנֵי אֱלִיפַז בְּכוֹר עֵשָׂו; אַלּוּף תֵּימָן, אַלּוּף אוֹמָר, אַלּוּף צְפוֹ, אַלּוּף קְנַז. “ (בראשית לו, פסוק טו)
    • ”וְאָמְרוּ אַלֻּפֵי יְהוּדָה בְּלִבָּם אַמְצָה לִי ישְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם בַּיהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵיהֶם.“ (זכריה יב, פסוק ה)
    • אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים אֵין-פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵינוּ.“ (תהלים קמד, פסוק יד)
    • בצה"ל, אלוף הוא בעל הדרגה הבכירה ביותר מתחת לרמטכ"ל.
  2. לשון המקרא האדם הקרוב והאהוב ביותר.
    • ”אַל-תַּאֲמִינוּ בְרֵעַ, אַל-תִּבְטְחוּ בְּאַלּוּף, מִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמֹר פִּתְחֵי-פִיךָ.“ (מיכה ז, פסוק ה)
    • ”וְאַתָּה אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעִי.“ (תהלים נה, פסוק יד)
    • ”אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת יְשַׁלַּח מָדוֹן וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף.“ (משלי טז, פסוק כח)
    • ”מְכַסֶּה-פֶּשַׁע מְבַקֵּשׁ אַהֲבָה וְשֹׁנֶה בְדָבָר מַפְרִיד אַלּוּף.“ (משלי יז, פסוק ט).
  3. מי שזכה במקום הראשון בתחרות.
    • גארי קספרוב היה אלוף העולם בשחמט.
    • בית"ר ירושלים היתה אלופת ישראל בכדורגל.

גיזרוןעריכה

  • השורש קיים בלשונות קדם-שמיות - (מואבית; '-ל-פּ ; ʾlp) במשמעות "אלף"
  • פיניקית גם במשמעות פר, שור - אלפא .
  • השורש א־ל־ף משמעו "ראש" או "ראשון" (גם האות הראשונה בעברית נקראת "אלף"), ולכן מנהיג או מפקד בכיר נקראו "אלוף" ,משמע - הראשון; כך גם אדם שזכה במקום הראשון בתחרות; וגם האדם שנמצא במקום הראשון בליבנו נקרא ה"אלוף" שלנו.
  • החוקרים גינזברג ומייזלר קראו את המלה האוגריתית -אֻלֻפֻּ "ullupu" וסברו שהיא היא הצורה המקורית, והצורה המקראית-"אלוף" קמה מתוך מעשה היבדלות (דיסימילציה) של התנועה הראשונה [1].

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ראו גםעריכה

תרגוםעריכה

1

2

3

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: אלוף
  טקסט בוויקיטקסט: ביאור:אלוף

הערות שולייםעריכה

  1. עורך: משה דוד קאסוטו שם הספר: "אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו -כרך א' ירושלים מוסד ביאליק תש"י - 1950,ערך - "אלוף", עמוד: 331