יְהֹוָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יהוה
הגייה* yehova, yahwe[1]
חלק דיבר שם־עצם פרטי
מין זכר
שורש ה־י־י/ה
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא שמו המפורש של אלוהי־ישראל, המבטא את התגלות אלוהים בעולם בצורת נסים.[2]
    • ”אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, בְּהִבָּרְאָם: בְּיוֹם, עֲשׂוֹת יְהוָה אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם“ (בראשית ב, פסוק ד)

גיזרוןעריכה

  • צורה חלופית של הפועל יהיה, תוך חילופי י/ו. כך מתואר בפסוק בתורה: ”וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים – הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי לָהֶם "אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם" וְאָמְרוּ לִי "מַה שְּׁמוֹ?", מָה אֹמַר אֲלֵהֶם? וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-מֹשֶׁה – אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה; וַיֹּאמֶר – כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם. וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה – כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם; זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר.“ (שמות ג, פסוקים יגטו)

צירופיםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. לא מקובל לבטא את שמו המפורש של אלוהים. בעת הקראה, נהוג לומר "אדוניי" ובכתיבה נהוג לכתוב "ה׳" במקום השם המפורש.
  2. ישעיהו ליבוביץ, פרשת "וארא", מתוך: "שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע", 2003.