היה
הָיָה
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | היה |
| שורש וגזרה | ה־י־ה , גזרת הכפולים+גזרת נל"י/ה |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- הִתְקַיֵּם, תָּפַס מָקוֹם בּמֶּרְחָב אוֹ בַּזְּמַן.
- לשון המקרא הָפַךְ, נַעֲשָׂה לְ-.
- לפני פועל אחר לְהוֹרוֹת עַל תְּנַאי אוֹ עַל פְּעֻלָּה בִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת.
- ”וַיְהִי כְּשָׁמְעִי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, יָשַׁבְתִּי וָאֶבְכֶּה וָאֶתְאַבְּלָה יָמִים; וָאֱהִי צָם וּמִתְפַּלֵּל לִפְנֵי אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם“ (נחמיה א, פסוק ד)
- "עוקת המערה-אין מטבילין בה, אלא אם כן הייתה נקובה כשפופרת הנוד" (משנה, סדר טהרה, מסכת מקוות, פרק ו', א')
- לפני פועל בהווה מְשַׁנֶּה אֶת מַשְׁמָעוּת זְמַנּוֹ שֶל הַפֹּעַל שֶאַחֲרָיו לְפִי זְמַנּוֹ.[1]
- "אם הייתה מניקה- פוחתין לה ממעשה ידיה, ומוסיפין לה על מזונותיה" (משנה, סדר נשים, מסכת כתובות, פרק ה', ח')
- "תנו רבנן ומן העפר אשר יהיה יכול יתקן מבחוץ ויכניס תלמוד לומר בקרקע המשכן..." (תלמוד בבלי, סדר נשים, מסכת סוטה, דף ט"ו, ב' גמרא)
- "היה לוקט דלעת להיות מפריש עליה והולך והיה רושם ואומר עד כאן תרומה..." (תוספתא, סדר זרעים, מסכת תרומות, פרק ה', א')
- לשון חז"ל הוּטַל עָלָיו לַעֲשׂוֹת דָּבָר.
- "...חייב שהיה לו לעמוד ולא עמד רב נחמן בר יצחק אמר אפילו תימא לא היה לו" (תלמוד בבלי, סדר נזיקין, מסכת בבא קמא, דף ל"א, א' גמרא)
- לשון המקרא הָיָה שַׁיָּך לְ-.
- לשון המקרא שִׁמֵּשׁ לְ-.
גיזרון
עריכהצירופים
עריכה- היה היה
- לא היו דברים מעולם
- לא היה ולא נברא
- לא יקום ולא יהיה
- היו לא תהיה
- מה שהיה הוא שיהיה
- כשבגרוש היה חור
- היה שלום
- היה נכון
- היה לו לרועץ
- היה בעוכריו
- היה לו לזרא
- היה עם ליבו
- אחרי בלותי היתה לי עדנה
- אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן
- לא טוב היות האדם לבדו
- היינו כחולמים
- כסדום היינו לעמורה דמינו
- את היי לאלפי רבבה
- להיות או לחדול
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהביטויים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכההערות שוליים
עריכה- ↑ המשמעות מבחינת הזמן של הפעלים; הפועל "היה" והפועל או הפעלים שאחריו תהיה לפי הפועל "היה", למשל: הייתה מֵיניקה= הֵנִיקָה, יהיה לוקט ואוסף= יִלְקֹט וְיֶאֱסֹף, אהיה שמח= אֶשְׂמַח וכדומה. צורה זו הינה סגנונית ואיננה מחייבת, אך יש שלפעמים היא מְקִלָּה על דוברי העברית ומונעת טעות דקדוקית בפעלים שצורות מסוימות בהם נשמעות מליציות מדי לדיבור היום-יומי או שהם אינם יודעים צורות זמן מסוימות. דוגמת הפועל "יָכֹל" הניטה בתנועת חולם בעבר במקום פתח כברוב פועלי העברית, דוברי העברית אינם מבחינים בין חולם מלא לבין חולם חסר, שזהו ההבדל בין העבר לבינוני (בעבר חולם חסר ובבינוני חולם מלא) ויש הטועים ואומרים "יָכַל" כאשר הצורה הנכונה היא "יָכֹל" (בחולם חסר) אך מכיוון שזו נשמעת כצורת ההווה רבים הם דוברי העברית שמתנסחים בעזרת "היה": "הָיָה יָכוֹל" במקום "יָכֹל".
הִיָּה
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | הייה |
| שורש וגזרה | ה־י־י/ה, גזרת נל"י/ה |
| בניין | פִּעֵל |
- נדיר גָּרַם שֶׁיִּהְיֶה.
- "...והיית חרם כמוהו כל שאתה מְהַיֶּה ממנו הרי הוא כמוהו גבי שור הנסקל..." (תלמוד בבלי, סדר קודשים, מסכת תמורה, דף ל', ב' גמרא)
גיזרון
עריכה- לשון חז"ל משורש מקראי.