Nuvola actions back.png לערך העוסק בשם עצם הֹוֶה; ראו כתיב מלא הווה.

הָוָהעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הווה
שורש וגזרה ה־ו־י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. פועל עזר: היה היה כ־ היה ל־. התקיים למען דבר. מילא יעוד במציאותו.
    • ”יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲוּוּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ“ (בראשית כז, פסוק כט)
    • ”אַתָּה וְהַיְּהוּדִים חֹשְׁבִים לִמְרוֹד עַל כֵּן אַתָּה בוֹנֶה הַחוֹמָה וְאַתָּה הֹוֶה לָהֶם לְמֶלֶךְ“ (נחמיה ו, פסוק ו)
  2. התקיים בעולם. נתן יתרון בקיומו.
    • ”כִּי מֶה הֹוֶה לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ וּבְרַעְיוֹן לִבּוֹ שֶׁהוּא עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ“ (קהלת ב, פסוק כב)
  3. התרחש, קרה,

גיזרוןעריכה

  • חילוף ו/י עם הפועל היה. לא מצוי בעבר בארמית מצוי הווא ”דִּי הֲוָה צָבֵא הֲוָא קָטֵל וְדִי הֲוָה צָבֵא הֲוָה מַחֵא“ (דניאל ה, פסוק יט)

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏

הִוָּהעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא היווה
שורש וגזרה ה־ו־י/ה
בניין פִּעֵל
  1. עברית חדשה (יש לשכתב פירוש זה): היה ותפקד כ־
    • פעולות אלו מהוות הפרה של ההסכם.

גיזרוןעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גםעריכה

הֹוָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש ה־ו־י/ה
דרך תצורה
נטיות
  1. מקרה רע.
    • ” וּבָא עָלַיִךְ רָעָה לֹא תֵדְעִי שַׁחְרָהּ וְתִפֹּל עָלַיִךְ הֹוָה לֹא תוּכְלִי כַּפְּרָהּ“ (ישעיהו מז, פסוק יא)
    • הֹוָה עַל הֹוָה תָּבוֹא וּשְׁמֻעָה אֶל שְׁמוּעָה תִּהְיֶה“ (יחזקאל ז, פסוק כו)

גיזרוןעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ראו גםעריכה

הַוָּהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): מקרה מצער. צרה.
    • ”הַשַּׂר שֹׁאֵל וְהַשֹּׁפֵט בַּשִּׁלּוּם וְהַגָּדוֹל דֹּבֵר הַוַּת נַפְשׁוֹ הוּא וַיְעַבְּתוּהָ“ (מיכה ז, פסוק ג)
    • ”וַיְנַקְשׁוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי וְדֹרְשֵׁי רָעָתִי דִּבְּרוּ הַוּוֹת וּמִרְמוֹת כָּל הַיּוֹם יֶהְגּוּ“ (תהלים לח, פסוק יג)
    • ”הַוּוֹת בְּקִרְבָּהּ וְלֹא יָמִישׁ מֵרְחֹבָהּ תֹּךְ וּמִרְמָה“ (תהלים נה, פסוק יב)
    • להוותו אינו יכול להשתתף בטיול המאורגן.

גיזרוןעריכה

  • מילה מקראית יתכן שהיא אונומטופאית.
  • המילה נפוצה במקרא בעיקר בצורת רבים הַווֹת רוב הפרשנים מסבירים באופן עקבי שבר, שברון, צרה ודומיהן, לדעת האבן עזרא מדובר בפועל הָוָה או שם נגזר ממנו כמו הויה. מתרגום יונתן נראה שהמילה אונומטופאית כמו וַי.

מילים נרדפותעריכה

ראו גםעריכה