הוה
לערך העוסק בשם עצם הֹוֶה; ראו כתיב מלא הווה.
הָוָה
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | הווה |
שורש וגזרה | ה־ו־י/ה |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- פועל עזר: היה היה כ־ היה ל־. התקיים למען דבר. מילא יעוד במציאותו.
- התקיים בעולם. נתן יתרון בקיומו.
- התרחש, קרה,
גיזרון
עריכה- חילוף ו/י עם הפועל היה. לא מצוי בעבר בארמית מצוי הווא ”דִּי הֲוָה צָבֵא הֲוָא קָטֵל וְדִי הֲוָה צָבֵא הֲוָה מַחֵא“ (דניאל ה, פסוק יט)
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכההִוָּה
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | היווה |
שורש וגזרה | ה־ו־י/ה |
בניין | פִּעֵל |
- עברית חדשה (יש לשכתב פירוש זה): היה ותפקד כ־
- פעולות אלו מהוות הפרה של ההסכם.
גיזרון
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: word
ראו גם
עריכההשורש הוה | ||
---|---|---|
|
הֹוָה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | הווה |
הגייה* | hova |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ה־ו־י/ה |
דרך תצורה | משקל קוֹטְלָה |
נטיות |
- לשון המקרא צרה, מצוקה גדולה
גיזרון
עריכה- מקראי.
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהראו גם
עריכההשורש הוה | ||
---|---|---|
|
הַוָּה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | הוה |
הגייה* | hava |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ה־ו־י/ה |
דרך תצורה | משקל קַטְלָה |
נטיות | הַוַּת־, ר׳ הַוּוֹת |
- לשון המקרא אסון. מקרה מצער. צרה.
- ”הַשַּׂר שֹׁאֵל וְהַשֹּׁפֵט בַּשִּׁלּוּם וְהַגָּדוֹל דֹּבֵר הַוַּת נַפְשׁוֹ הוּא וַיְעַבְּתוּהָ“ (מיכה ז, פסוק ג)
- ”כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה קִרְבָּם הַוּוֹת קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן“ (תהלים ה, פסוק י)
- ”וַיְנַקְשׁוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי וְדֹרְשֵׁי רָעָתִי דִּבְּרוּ הַוּוֹת וּמִרְמוֹת כָּל הַיּוֹם יֶהְגּוּ“ (תהלים לח, פסוק יג)
- ”הַוּוֹת תַּחְשֹׁב לְשׁוֹנֶךָ כְּתַעַר מְלֻטָּשׁ עֹשֵׂה רְמִיָּה“ (תהלים נב, פסוק ד)
- ”הַוּוֹת בְּקִרְבָּהּ וְלֹא יָמִישׁ מֵרְחֹבָהּ תֹּךְ וּמִרְמָה“ (תהלים נה, פסוק יב)
- ”חָנֵּנִי אֱלֹהִים חָנֵּנִי כִּי בְךָ חָסָיָה נַפְשִׁי וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ אֶחְסֶה עַד יַעֲבֹר הַוּוֹת“ (תהלים נז, פסוק ב)
- ”כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת“ (תהלים צא, פסוק ג)
- ”לֹא יַרְעִיב יְהוָה נֶפֶשׁ צַדִּיק וְהַוַּת רְשָׁעִים יֶהְדֹּף“ (משלי י, פסוק ג)
- ”הֲיֵשׁ בִּלְשׁוֹנִי עַוְלָה אִם חִכִּי לֹא יָבִין הַוּוֹת“ (איוב ו, פסוק ל)
- להוותו אינו יכול להשתתף בטיול המאורגן.
גיזרון
עריכה- מילה מקראית יתכן שהיא אונומטופאית.
- המילה נפוצה במקרא בעיקר בצורת רבים הַווֹת רוב הפרשנים מסבירים באופן עקבי שבר, שברון, צרה ודומיהן, לדעת האבן עזרא מדובר בפועל הָוָה או שם נגזר ממנו כמו הויה. מתרגום יונתן נראה שהמילה אונומטופאית כמו וַי. השוו לנגזרת 'תהותתו' בהוראת תצררו,'תגרמו למצוקה': ”עַד־אָ֤נָה תְּה֥וֹתְﬞת֣וּ עַל־אִישׁ֮ תְּרָצְּח֢וּ כֻ֫לְּכֶ֥ם כְּקִ֥יר נָט֑וּי גָּ֝דֵ֗ר הַדְּחוּיָֽה“ (תהלים סב, פסוק ד)
- כנרדפת לתיבת בור,תהום: ”לֹא־יַרְעִ֣יב יְ֭הֹוָה-נֶ֣פֶשׁ צַדִּ֑יק, וְהַוַּ֖ת רְשָׁעִ֣ים יֶהְדֹּֽף“ (משלי י, פסוק ג) הלשונאי דוד ילין פירש תיבת הוה המקראית עפ"י הערבית [1] בהגיית אֲהְ'וֲוה (أهوى) בהוראות:
- 1) להוריד, להפיל.
- 2) ליפול, לצנוח לעבר משהו, להמתח אל, להתרחב לעבר. ( ”וּ֝בְהַוַּ֗ת בֹּגְדִ֥ים יִלָּכֵֽדוּ“ (משלי יא, פסוק ו))
מילים נרדפות
עריכהראו גם
עריכהסימוכין
עריכה- ↑ (ראו-לשונינו, תמוז תרפ"ח 1928, עמ'13)