שואה

שׁוֹאָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שואה
הגייה*	sho'ah
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	שׁ־א־י/ה
דרך תצורה	משקל קְטוֹלָה
נטיות	ר׳ שׁוֹאוֹת; שׁוֹאַת־, ר׳ שׁוֹאוֹת־

1. אסון איום ונורא, חורבן.

   • ”בְּבֹא כשאוה (כְשׁוֹאָה) פַּחְדְּכֶם וְאֵידְכֶם כְּסוּפָה יֶאֱתֶהבְּבֹא עֲלֵיכֶם צָרָה וְצוּקָה“ (משלי א, פסוק כז).
   • ”יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה יוֹם שֹׁאָה וּמְשׁוֹאָה יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל“ (צפניה א, פסוק טו)
   • ”וּבָא עָלַיִךְ רָעָה לֹא תֵדְעִי שַׁחְרָהּ וְתִפֹּל עָלַיִךְ הֹוָה לֹא תוּכְלִי כַּפְּרָהּ וְתָבֹא עָלַיִךְ פִּתְאֹם שׁוֹאָה לֹא תֵדָעִי“ (ישעיהו מז, פסוק יא)
   • ”אין אני יודע חג, אשר הרבה כל-כך להביא עלינו פורעניות ושואה ואסון, כחג הזה“ (פּסח, מאת דוד פרישמן, בפרויקט בן יהודה)
   • יש המכחישים עד עצם היום הזה את קיומה של שואת הארמנים.

2. כינוי להשמדת יהודי אירופה במלחמת העולם השנייה. במשמעות זו נהוג להשתמש בה"א הידיעה: השואה.

   • כשישה מיליון יהודים נרצחו בשואה.

3. [סלנג] בהשאלה מן (1): קשה, בלתי נסבל.

גיזרון

• בשונה מהמשמעות הנפוצה בימינו, רבים מהפרשנים הקלאסיים מפרשים שזו שממה (ראב"ע ורד"ק ואברבנאל בישעיהו מו,11) או 'מהומה הבאה פתאום' (רד"ק, תהילים לה,8) או 'המיה גדולה' (רלב"ג, משלי א, 27).^{[דרוש מקור]}
• פרשני המקרא קושרים לפועל שאה (כמו השתאה השתאות) -תגובת האדם לפליאה והלם.^{[דרוש מקור]}

נגזרות

• משואה

ניגודים

• תקומה

צירופים

• הכחשת שואה (2)
• המיט שואה (1)
• יום הזכרון לשואה ולגבורה (2)
• יום השואה (2)
• ניצול שואה (2)
• נִצוּל השואה
• שואה גרעינית (1)
• שואה ומשואה (1)

מילים נרדפות

• חורבן (1)
• אסון, קטסטרופה (1, 3)

תרגום

• אנגלית: catastrophe‏, disaster‏‏‏‏ (1), holocaust‏‏‏‏ (2)
• ערבית: كارثة‏‏‏‏ (1), هولوكوست‏‏‏‏ (2)
• צרפתית: Shoah‏‏‏‏ (2)
• רוסית: катастрофа‏‏‏‏ (1), Холокост‏‏‏‏ (2)

ראו גם

• רצח עם

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שואה