שואה

שׁוֹאָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שואה
הגייה^*	sho'ah
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	שׁ־א־י/ה
דרך תצורה	משקל קְטוֹלָה
נטיות	ר׳ שׁוֹאוֹת; שׁוֹאַת־, ר׳ שׁוֹאוֹת־

אסון איום ונורא, חורבן.
- ”בְּבֹא כשאוה (כְשׁוֹאָה) פַּחְדְּכֶם וְאֵידְכֶם כְּסוּפָה יֶאֱתֶהבְּבֹא עֲלֵיכֶם צָרָה וְצוּקָה“ (משלי א, פסוק כז).
- ”יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה יוֹם שֹׁאָה וּמְשׁוֹאָה יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל“ (צפניה א, פסוק טו)
- ”וּבָא עָלַיִךְ רָעָה לֹא תֵדְעִי שַׁחְרָהּ וְתִפֹּל עָלַיִךְ הֹוָה לֹא תוּכְלִי כַּפְּרָהּ וְתָבֹא עָלַיִךְ פִּתְאֹם שׁוֹאָה לֹא תֵדָעִי“ (ישעיהו מז, פסוק יא)
- ”אין אני יודע חג, אשר הרבה כל-כך להביא עלינו פורעניות ושואה ואסון, כחג הזה“ (פּסח, מאת דוד פרישמן, בפרויקט בן יהודה)
- יש המכחישים עד עצם היום הזה את קיומה של שואת הארמנים.
כינוי להשמדת יהודי אירופה במלחמת העולם השנייה. במשמעות זו נהוג להשתמש בה"א הידיעה: השואה.
- כשישה מיליון יהודים נרצחו בשואה.
[סלנג] בהשאלה (1): קשה, בלתי נסבל.

בשונה מהמשמעות הנפוצה בימינו, רבים מהפרשנים הקלאסיים מפרשים שזו שממה (ראב"ע ורד"ק ואברבנאל בישעיהו מו,11) או 'מהומה הבאה פתאום' (רד"ק, תהילים לה,8) או 'המיה גדולה' (רלב"ג, משלי א, 27).
פרשני המקרא קושרים לפועל שאה (כמו השתאה השתאות) -תגובת האדם לפליאה והלם.

ערך בוויקיפדיה: שואה