שואה
שׁוֹאָהעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שואה |
הגייה* | sho'ah |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | שׁ־א־י/ה |
דרך תצורה | משקל קְטוֹלָה |
נטיות | ר׳ שׁוֹאוֹת; שׁוֹאַת־, ר׳ שׁוֹאוֹת־ |
- אסון איום ונורא, חורבן.
- ”בְּבֹא כשאוה (כְשׁוֹאָה) פַּחְדְּכֶם וְאֵידְכֶם כְּסוּפָה יֶאֱתֶהבְּבֹא עֲלֵיכֶם צָרָה וְצוּקָה“ (משלי א, פסוק כז).
- ”יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה יוֹם שֹׁאָה וּמְשׁוֹאָה יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל“ (צפניה א, פסוק טו)
- ”וּבָא עָלַיִךְ רָעָה לֹא תֵדְעִי שַׁחְרָהּ וְתִפֹּל עָלַיִךְ הֹוָה לֹא תוּכְלִי כַּפְּרָהּ וְתָבֹא עָלַיִךְ פִּתְאֹם שׁוֹאָה לֹא תֵדָעִי“ (ישעיהו מז, פסוק יא)
- ”אין אני יודע חג, אשר הרבה כל-כך להביא עלינו פורעניות ושואה ואסון, כחג הזה“ (פּסח, מאת דוד פרישמן, בפרויקט בן יהודה)
- יש המכחישים עד עצם היום הזה את קיומה של שואת הארמנים.
- כינוי להשמדת יהודי אירופה במלחמת העולם השנייה. במשמעות זו נהוג להשתמש בה"א הידיעה: השואה.
- כשישה מיליון יהודים נרצחו בשואה.
- [סלנג] בהשאלה מן (1): קשה, בלתי נסבל.
גיזרוןעריכה
- בשונה מהמשמעות הנפוצה בימינו, רבים מהפרשנים הקלאסיים מפרשים שזו שממה (ראב"ע ורד"ק ואברבנאל בישעיהו מו,11) או 'מהומה הבאה פתאום' (רד"ק, תהילים לה,8) או 'המיה גדולה' (רלב"ג, משלי א, 27).[דרוש מקור]
- פרשני המקרא קושרים לפועל שאה (כמו השתאה השתאות) -תגובת האדם לפליאה והלם.[דרוש מקור]
נגזרותעריכה
ניגודיםעריכה
צירופיםעריכה
- הכחשת שואה (2)
- המיט שואה (1)
- יום הזכרון לשואה ולגבורה (2)
- יום השואה (2)
- ניצול שואה (2)
- נִצוּל השואה
- שואה גרעינית (1)
- שואה ומשואה (1)
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: catastrophe, disaster (1), holocaust (2)
- ערבית: كارثة (1), هولوكوست (2)
- צרפתית: Shoah (2)
- רוסית: катастрофа (1), Холокост (2)
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: שואה |