וְתוּ לֹא גם וְתוּ לָאו עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ותו לא
הגייה* vetu lo
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
-
שורש
דרך תצורה צירוף
נטיות
  1. ושוב לא, ולא עוד, ולא יותר.
    • ולימא האי פסוקא ותו לא. (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף יב, ע' ב)
  2. ולא יותר מזה.

מקור עריכה

  1. מארמית; ראה תּוּ. בספרות הרבנית של האחרונים מימי הביניים והלאה, רווחת הצורה "ותו לאו".

תרגום עריכה

מידע נוסף עריכה

בארמית הביטוי מנוקד בקמץ בלמ"ד (ותו לָא), אך בעברית מודרנית מנוקדת בחולם.

ראו גם עריכה