| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
אתה
|
| הגייה* |
ata
|
| חלק דיבר |
כינוי גוף
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- כינוי המציין גוף שני, זכר, יחיד (נוכח).
- "וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָּה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי." (בראשית כב יב)
- עברית מקראית.
- אכדית(זכר) - אתה, atta . (נקבה) - אתְּ,at .
- במכתבי תענך, כתב אכדי בניב כנעני, מופיעה תבנית "at-ta" , את-תה (שורה-8).
- אוגריתית-אתְּ at
- אמהרית - אָנְתָ አንተ.
- ערבית: أَنْتَ (הגייה: אַנְתַּ).
- ארמית - אּנתָּ anta'
- סורית ארמית - אתְּ at'
הצורה המקורית של המילה בעברית הייתה אַנְתָּה, אך בשל קשיי הגייה נבלעה הנו"ן השוואית בתי"ו שאחריה. "אתה", בלשון זכר בשפה ארמית - אּנתָּ anta' , בעוד שבסורית ארמית נהגה - אתְּ at' =בתיבה זו, באכדית בסורית ארמית ובעברית, נשמטת התוכית-נ' [1].
- אנגלית: thou, you (השמאלי ארכאי)
- ערבית: أنت (הגייה: אַנְתַ)
- ספרדית: tú, usted (הימני לשם כבוד)
- צרפתית: tu, vous (הימני לשם כבוד)
- ↑ , 1987, Wolf Leslau ,Comparative Dictionary of Geʻez (Classical Ethiopic)": Geʻez-English, English" עמוד-32
- לשון המקרא [ארכאי] בא, הגיע, התקרב
- ”אָמַר שֹׁמֵר, אָתָה בֹקֶר וְגַם לָיְלָה; אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ, שֻׁבוּ אֵתָיוּ.“ (ישעיהו כא, פסוק יב)
- ”בְּבֹא כְשׁוֹאָה פַּחְדְּכֶם וְאֵידְכֶם כְּסוּפָה יֶאֱתֶה בְּבֹא עֲלֵיכֶם צָרָה וְצוּקָה“ (משלי א, פסוק כז)
- ”כִּי־שְׁנוֹת מִסְפָּר יֶאֱתָיוּ; וְאֹרַח לֹא־אָשׁוּב אֶהֱלֹךְ.“ (איוב ט, פסוק כב)
- באמורית (בתעתיק אכדי): ta-ti, שחזור: taʾti (תַאְתִי, בציווי).[1] פועל בארמית אָתָא. בספר עזרא: ”ביה זמנא אתא עליהון“ (עזרא ה, פסוקים ג – טז)-בא הזמן עלינו .
