אתה

אַתָּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אתה
הגייה*	ata
חלק דיבר	כינוי גוף
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות

כינויי גוף
גוף	ראשון	שני	שלישי
זכר	אני, אנוכי	אתה	הוא
נקבה		את	היא
ז"ר	אנחנו, נחנו, אנו	אתם	הם (המה)
נ"ר		אתן	הן (הנה)

1. כינוי המציין גוף שני, זכר, יחיד (נוכח).

   • "וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָּה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי." (בראשית כב יב)

גיזרון

• עברית מקראית.
• אכדית(זכר) - אתה, atta . (נקבה) - אתְּ,at .
• במכתבי תענך, כתב אכדי בניב כנעני, מופיעה תבנית "at-ta" , את-תה (שורה-8).
• אוגריתית-אתְּ at
• אמהרית - אָנְתָ አንተ.
• ערבית: أَنْتَ (הגייה: אַנְתַּ).
• ארמית - אּנתָּ anta'
• סורית ארמית - אתְּ at'

צירופים

• אתה שלום וביתך שלום
• אתה היית המוציא והמביא
• הגם אתה ברוטוס?
• הלנו אתה אם לצרינו

מידע נוסף

הצורה המקורית של המילה בעברית הייתה אַנְתָּה, אך בשל קשיי הגייה נבלעה הנו"ן השוואית בתי"ו שאחריה. "אתה", בלשון זכר בשפה ארמית - אּנתָּ anta' , בעוד שבסורית ארמית נהגה - אתְּ at' =בתיבה זו, באכדית בסורית ארמית ובעברית, נשמטת התוכית-נ' .

מילים נרדפות

• הנך (במשפטי חיוב)

תרגום

• אנגלית: thou‏, you‏‏‏‏ (השמאלי ארכאי)
• ערבית: أنت‏‏‏‏ (הגייה: אַנְתַ)
• ספרדית: tú‏, usted‏‏‏‏ (הימני לשם כבוד)
• צרפתית: tu‏, vous‏‏‏‏ (הימני לשם כבוד)

ראו גם

• את
• אתם
• הם

אָתָה גם אָתָא

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	א־ת־י/ה
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא [ארכאי] בא, הגיע, התקרב

   • ”אָמַר שֹׁמֵר, אָתָה בֹקֶר וְגַם לָיְלָה; אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ, שֻׁבוּ אֵתָיוּ.“ (ישעיהו כא, פסוק יב)
   • ”בְּבֹא כְשׁוֹאָה פַּחְדְּכֶם וְאֵידְכֶם כְּסוּפָה יֶאֱתֶה בְּבֹא עֲלֵיכֶם צָרָה וְצוּקָה“ (משלי א, פסוק כז)
   • ”כִּי־שְׁנוֹת מִסְפָּר יֶאֱתָיוּ; וְאֹרַח לֹא־אָשׁוּב אֶהֱלֹךְ.“ (איוב ט, פסוק כב)

גזרון

• באמורית (בתעתיק אכדי): ta-ti, שחזור: taʾti (תַאְתִי, בציווי).‏ פועל בארמית אָתָא. בספר עזרא: ”ביה זמנא אתא עליהון“ (עזרא ה, פסוקים ג–טז)-בא הזמן עלינו .

נגזרות

• ”איתון“ (יחזקאל מ, פסוק טו)

צירופים

• קרית אתא

ניגודים

• הלך
• הסתלק
• התרחק

תרגום

• אנגלית: come‏‏‏‏

מובאות נוספות

• ”אין מברכין על הנֵר עד שֶׁיֵאוֹתוּ לאורו“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ח, משנה ו) רוב המפרשים נֵאוֹת -יהנו. בתלמוד ירושלמי ישנה סברא שהפועל יאותו -יבואו יתקרבו