אַתָּה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאאתה
הגייה*ata
חלק דיברכינוי גוף
מיןזכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
כינויי גוף
גוףראשוןשנישלישי
זכראני, אנוכיאתההוא
נקבהאתהיא
ז"ראנחנו, נחנו,
אנו
אתםהם (המה)
נ"ראתןהן (הנה)
  1. כינוי המציין גוף שני, זכר, יחיד (נוכח).
    • "וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָּה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי." (בראשית כב יב)

גיזרון

עריכה
  • עברית מקראית.
  • אכדית(זכר) - אתה, atta . (נקבה) - אתְּ,at .
  • במכתבי תענך, כתב אכדי בניב כנעני, מופיעה תבנית "at-ta" , את-תה (שורה-8).
  • אוגריתית-אתְּ at
  • אמהרית - אָנְתָ አንተ.
  • ערבית: أَنْتَ (הגייה: אַנְתַּ).
  • ארמית - אּנתָּ anta'
  • סורית ארמית - אתְּ at'

צירופים

עריכה

מידע נוסף

עריכה

הצורה המקורית של המילה בעברית הייתה אַנְתָּה, אך בשל קשיי הגייה נבלעה הנו"ן השוואית בתי"ו שאחריה. "אתה", בלשון זכר בשפה ארמית - אּנתָּ anta' , בעוד שבסורית ארמית נהגה - אתְּ at' =בתיבה זו, באכדית בסורית ארמית ובעברית, נשמטת התוכית-נ' [1].

מילים נרדפות

עריכה
  • הנך (במשפטי חיוב)

תרגום

עריכה
  • אנגלית: thou‏, you‏‏‏‏ (השמאלי ארכאי)
  • ערבית: أنت‏‏‏‏ (הגייה: אַנְתַ)
  • ספרדית: ‏, usted‏‏‏‏ (הימני לשם כבוד)
  • צרפתית: tu‏, vous‏‏‏‏ (הימני לשם כבוד)

ראו גם

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. , 1987, Wolf Leslau‏ ,Comparative Dictionary of Geʻez (Classical Ethiopic)": Geʻez-English, English" עמוד-32

אָתָה גם אָתָא

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרהא־ת־י/ה
בנייןפָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא [ארכאי] בא, הגיע, התקרב
    • ”אָמַר שֹׁמֵר, אָתָה בֹקֶר וְגַם לָיְלָה; אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ, שֻׁבוּ אֵתָיוּ.“ (ישעיהו כא, פסוק יב)
    • ”בְּבֹא כְשׁוֹאָה פַּחְדְּכֶם וְאֵידְכֶם כְּסוּפָה יֶאֱתֶה בְּבֹא עֲלֵיכֶם צָרָה וְצוּקָה“ (משלי א, פסוק כז)
    • ”כִּי־שְׁנוֹת מִסְפָּר יֶאֱתָיוּ; וְאֹרַח לֹא־אָשׁוּב אֶהֱלֹךְ.“ (איוב ט, פסוק כב)

גזרון

עריכה
  • באמורית (בתעתיק אכדי): ta-ti, שחזור: taʾti (תַאְתִי, בציווי).[1] פועל בארמית אָתָא. בספר עזרא: ”ביה זמנא אתא עליהון“ (עזרא ה, פסוקים גטז)-בא הזמן עלינו .

נגזרות

עריכה

צירופים

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: come‏‏‏‏

מובאות נוספות

עריכה
  1. Andrew George, Manfred Krebernik, Two Remarkable Vocabularies: Amorite-Akkadian Bilinguals!, Revue d'assyriologie et d'archéologie orientale 116, 2022, p. 123